עדכונים

נגיף הקורונה

נגיף הקורונה

כל המידע שיעזור לכם לקבל החלטות

Covid-19: כל מה שרציתם לדעת

כתבות ועדכונים שוטפים של צוות המחקר שלנו, עם כל המידע שישאיר אתכם בעניינים

מאגר המידע של מדינט לצוותים רפואיים

Covid-19: מאגר מידע זה, כולל את כל הדו"חות הקליניים שנוצרו על ידי החוקרים הרפואיים של Medint

מאגר המידע למקבלי החלטות

Covid-19: כל הדו"חות המיוחדים שנוצרו על ידי החוקרים הרפואיים של Medint במיוחד עבור מקבלי החלטות

בלוג הקורונה

איחוד האמירויות

מדינה בעלת אוכלוסייה של כ-9.9 מיליון תושבים, אשר חוותה עליות וירידות בכמות הנדבקים החל ממרץ 2020 ועד לאוקטובר של אותה שנה, כאשר מספר הנדבקים המאומתים לנגיף התייצב על ממוצע של קצת יותר מ-120 מאומתים יומיים לכל מיליון אזרחים. בימים האחרונים של שנת 2020, החלה עלייה משמעותית בכמות הנדבקים היומית, כאשר השיא היה בשבוע האחרון של ינואר עם ממוצע של כמעט 380 נדבקים מתוך מיליון תושבים מדי יום, שלאחריה הגיעה ירידה משמעותית שנמשכת עד ימים אלה, כאשר מספר הנדבקים המאומתים היומי למיליון אזרחים עומד על כ-295.

קרא עוד>

שחקן חדש במגרש – סקירה עדכנית על הוריאנט ההודי

בימים אלו מתמודדת הודו עם גל תחלואה בהיקף חסר תקדים אפילו בהשוואה ל״שיאניות״ הקורונה כמו ארה״ב וברזיל. נכון להיום, עפ״י הנתונים הרשמיים של ארגון הבריאות העולמי מספר הנדבקים היומי (1) נושק ל- 400 אלף ואילו מספר הנפטרים היומי מתקרב לארבעת אלפים. אם לא די בכך, ההערכות הן שמדובר בנתונים חלקיים בלבד אשר אינם מייצגים נאמנה את המספרים בפועל. רק מספר חודשים קודם לכן הצליחה הודו להתמודד בהצלחה יחסית עם גל התחלואה הקודם וההערכה הייתה ששיא המגיפה כבר חלף כפי שדווח ע״ מומחים בכתב העת (2) Nature. הערכה זו התבססה בין היתר על מחקר שפורסם (3) ב-Lancet וממנו עלה כי רבע מאזרחי המדינה נחשפו כבר לנגיף מה שאמור היה לספק לאוכלוסיה הגנה מסוימת .

קרא עוד>

טווח זמן ההגנה של חיסון הקורונה – מה ידוע עד כה?

בעודנו מתמוגגים מדיווחים על יעילותו יוצאת הדופן של החיסון מטעם Pfizer-BioNTech לנגיף הקורונה, מתקבלים דיווחים עדכניים ממחקר שמתבצע בבית חולים שיבא בדבר ירידה בכמות הנוגדנים, כבר לאחר שלושה חודשים מקבלת מנת החיסון השנייה.
בשלהי דצמבר 2020 פורסם בכתב העת New England Journal of Medicine תוצאות מחקר על קבוצה של 43,548 משתתפים מעל גיל 16, לפיו יעילות החיסון של חברת פייזר עומדת על 95% במניעת הדבקה בנגיף Covid-19, וכי ההגנה נשמרת גם כחודשיים לאחר קבלת המנה השנייה

קרא עוד>

האם המגיפה בדעיכה כלל עולמית ללא קשר לחיסונים?

לאורך החודשים האחרונים, מתנהל בישראל וברחבי העולם מבצע חיסונים משמעותי בו חולקו מיליונים רבים של מנות חיסון, כאשר נכון לתאריך 24.2.2021, בישראל בלבד חולקו מעל ל-7.8 מיליון מנות. לפי נתונים המדווחים בישראל, ישנה ירידה בהיקף התחלואה בנגיף SARS-CoV-2, ונכון לתאריך 24.2.2021 היו בישראל כ- 414 נדבקים יומיים על כל מיליון תושבים, לאחר תקופת שיא באמצע ינואר כאשר דווח על ממוצע של כמעט 1,000 נדבקים יומיים על כל מיליון תושבים.

קרא עוד>

סיכום שנה לקורונה

המגיפה הנוכחית, אשר החלה בשלהי שנת 2019, בהוואן שבסין והתפשטה אט אט לכל העולם, לימדה אותנו מספר שיעורים חשובים, החל בהיכרות מעמיקה יותר עם צרכי מערכת הבריאות ומוכנותה להתמודדות עם תחלואה בהיקפים כה גדולים, עד לצורך בהסתגלות למציאות משתנה וחשיבותה של גמישות ויכולת ביצוע שינויים מהירים בהתאם לתחלואה, וכלה ביכולתו הבלתי רגילה של מחקר מואץ ושיתופי פעולה מסביב לעולם להוביל לתגליות חסרות תקדים ואף פיתוח חיסונים.

קרא עוד>

המירוץ בין המוטציות לחיסונים

במהלך החודשים האחרונים אנו חווים התפרצות של וריאנטים שונים של נגיף ה-SARS-CoV-2, כשמונחים כמו הוריאנט הבריטי, הדרום אפריקאי או הברזילאי הפכו מוכרים וידועים לחלקים נרחבים מהציבור, ומעוררים שאלות אודות המשך התפרצות המגיפה. במקביל להתפרצויות אלה אנו עדים לאחת מההצלחות הגדולות של עולם המדע בעשרות השנים האחרונות, מבצע פיתוח חיסונים ומתן של מיליוני מנות חיסון ברחבי העולם.

קרא עוד>

התפתחות וריאנטים של נגיף SARS-CoV-2 וילדים – האם ילדים נמצאים בסיכון מוגבר ?

מצבם של ילדים ובני נוער במהלך מגיפת ה-SARS-CoV-2 מורכב ביותר. מחד, ידוע כי ילדים חולים פחות כתוצאה מהנגיף, ומאידך יכולים לשאת אותו, לפתח סימפטומים ואף להעביר את הנגיף לאחרים. הסיבות להבדל בין התבטאות המחלה אצל ילדים ואצל מבוגרים אינה ידועה לגמרי, אך ישנן השערות שונות. ראשית, על מנת שהנגיף ייכנס לגוף עליו להשתמש בקולטן בשם ACE-2, אשר נמצא במערכת הנשימה, נמצא בשכיחות מופחתת אצל ילדים, ופוחת ככל שהם צעירים יותר. השערה נוספת היא כי מערכת החיסון של הילדים יודעת להתמודד בצורה טובה יותר כנגד הנגיף, בין אם על ידי תגובה מהירה יותר, ובין אם על ידי כיוון ההגנה החיסונית כנגד מנגנון הכניסה של הנגיף ולא כנגד חלקים אחרים שלו. בנוסף, העובדה כי ילדים מדביקים פחות מהווה גם היא שאלה פתוחה נכון להיום, והשערות שונות גורסות כי הדבר נגרם לאור ריאות קטנות יותר אשר יכולות להפריש פחות טיפות אירוסול מדבקות, או לאור העובדה שילדים מציגים פחות סימפטומים.

קרא עוד>

השוואה בין מנגנוני החיסונים לקורונה, mRNA או חי מוחלש

המגיפה הנוכחית, אותה הביא נגיף ה-SARS-CoV-2 הפתיעה את העולם ואילצה אותנו להתמודד עם התפשטות הנגיף בדרכים מגוונות, כאשר אחד מן ההישגים העיקריים בהתמודדות עם המגיפה הוא מבצע החיסונים המתקיים כעת במדינות רבות בעולם, ובראשן בישראל. ניסיונות מאומצים לפיתוח חיסון יעיל כנגד הנגיף נעשו במעבדות רבות ברחבי העולם והניבו תוצאות מרשימות בטווחי זמנים שטרם פגשנו קודם, עד ההגעה לתחילת מבצעי החיסונים אשר החלו להתבצע החל מחודש דצמבר של שנת 2020. נכון לכתיבת שורות אלו בתאריך 05.02.2021, מדינת ישראל ניצבת בצמרת הדירוג העולמי של אחוז מתחסנים ביחס לאוכלוסייה כשיותר מ-38% מאזרחי המדינה קיבלו לפחות מנת חיסון אחת, וכ-22% מהאוכלוסייה קיבלו שתי מנות חיסון.

קרא עוד>

שאננות המתחסנים

מעל ל-50 מיליון אנשים ברחבי העולם כבר התחסנו כנגד נגיף ה- SARS-CoV-2 , כאשר בישראל מס' המתחסנים עומד על למעלה מ-4.5 מיליון אנשים, עם שיעור המתחסנים (ל-100 איש) הגבוה בעולם.
עיני רבים בעולם נשואות למבצע החיסונים המתקיים בימים אלו, מתוך תקווה שנוכל לשוב ולנהל אורח חיים ושגרה כפי שנהגנו טרם המגיפה. ממצאי המחקרים הקליניים שנעשו בעת פיתוח החיסונים והממצאים המצטברים מחיסון האוכלוסייה בעולם מאפשרים מקום לאופטימיות זהירה ויתכן כי לא רחוק היום בו נחזור לשגרה.

קרא עוד>

מוטציות, חיסונים ומה שביניהם – על הוריאנטים החדשים שהתגלו בחודשיים האחרונים ומה ידוע בנוגע להשפעתם על יעילות החיסון?

בחודשים האחרונים התגלו וריאנטים חדשים של נגיף ה-SARS-CoV-2 אשר פיתחו מוטציות העלולות להשפיע על כושר ההדבקה ויכולת ההתחמקות של הנגיף ממערכת החיסון.
הסברה המקובלת כיום בקרב מומחים בתחום גורסת כי החיסונים הנמצאים כיום בשימוש בעולם (ובכלל זה החיסון של פייזר ושל מודרנה) יהיו אפקטיביים (לכל הפחות במידה מסוימת) גם כנגד הוריאנטים החדשים.

קרא עוד>

חיסון מדוכאי החיסון – האם יש לחסן קבוצה זו? האם החיסון בטוח עבור אנשים עם מחלות רקע?

אמ;לק – על פי ההמלצה הרשמית היום, אין מניעה ואף מומלץ לחסן אנשים הנחשבים מדוכאי חיסון. חולים אלה נמצאים בסיכון מוגבר לפיתוח סיבוכים ותמותה מ-COVID-19, ולכן על אף שקיים חשש שהם לא יפתחו תגובה יעילה כנגד הוירוס, מומלץ לחסנם, ובמידת האפשר לחסן את בני ביתם.
קשה היה לפספס את ההודעות המרגשות בתקשורת אודות יעילות חיסוני ה-mRNA כנגד וירוס הקורונה החדש. חיסונים שכבר החלו לתת בשבוע האחרון לצוותים הרפואיים ולאנשים הנמצאים בקבוצות סיכון (האוכלוסיה המבוגרת ובעלי מחלות רקע) החפצים בכך. יחד עם זאת, לאור תהליך הפיתוח והאישור המהירים של החיסון והטכנולוגיה החדשה עליה הוא מתבסס, עולים גם חששות בקרב רבים, ובפרט בקרב אוכלוסיות עם מחלות רקע הקשורות בדרך כזו או אחרת בהחלשה של מערכת החיסון.

קרא עוד>

ממצאים ריאתיים אצל מחלימים מנגיף SARS-CoV-2

"אני לא יודעת מי צריך לשמוע את זה, אבל ריאות לאחר החלמה ממחלת COVID-19 נראות גרוע יותר מכל ריאות של מעשנים שאי פעם ראינו". מילים אלו נכתבו בטוויטר על ידי ד"ר בריטני באנקהד-קנדל (Dr. Brittany Bankhead-Kendall), מנתחת מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת טקסס-טק (Texas Tech University Health Sciences Center) המתמחה בניתוחי טראומה. לדבריה של ד"ר באנקהד-קנדל, בעוד שמוקד ההתעניינות נכון להיום הוא רק הניסיון להגביר את ההישרדות מהמחלה הנגרמת על ידי הנגיף SARS-CoV-2, יש לתת דגש גם על המחלימים, אשר צפויים לסבול מקשיים מרובים לאחר החלמתם.

קרא עוד>

סקירת מדיניות החיסונים בעולם, שאלת מתן החיסון השני

לאחרונה עלתה על הפרק השאלה האם ניתן לדחות את קבלת מנת החיסון השניה כנגד COVID-19, או לשלב בין מנות חיסון מחברות תרופות שונות הנמצאות במלאי. הנושא עוסק בשאלה האם יעיל יותר לחסן אוכלוסיה נרחבת בזמן קצר, תוך פשרה על יעילות החיסון לטווח הארוך, או לחסן מספר מועט של אנשים בהתאם להוראות היצרן.
על מנת לענות על השאלה בנוגע לדחיית מנת החיסון השניה כנגד COVID-19, בראש ובראשונה נציג את תוצאות המחקרים עליהם מתבסס האישור שניתן לחיסונים.

קרא עוד>

חיסונים נזרקו לפח – מחדל או תוצאה צפוייה מראש?

מבצע החיסונים כנגד נגיף ה-SARS-CoV-2 אשר החל בישראל בתאריך 20.12.20, נמשך בימים אלה במלוא המרץ. ארגונים שונים, בכללם משרד הבריאות, קופות החולים, בתי החולים ומועצות מקומיות מאחדים כוחות ומציגים נכון לזמן זה תוצאות מרשימות למדי בחיסון האוכלוסייה כנגד הנגיף שגרם למותם של מעל ל- 1.8 מיליון אנשים ברחבי העולם. נכון לתאריך 30.12.20, ישראל מדורגת במקום הראשון בעולם מבחינת כמות החיסונים הניתנת ביחס לגודל האוכלוסייה, כאשר בממוצע על כל 100 אזרחים, התחסנו כ-9.1 במנה הראשונה של החיסון. ממצאים אלו הושגו בעזרת חיסונם של מעל ל-790,000 ישראלים, מתוך כ- 6 מיליון חיסונים אשר ניתנו עד לתאריך זה ברחבי העולם כולו.

קרא עוד>

חיסון מדוכאי החיסון – האם יש לחסן קבוצה זו? האם החיסון בטוח עבור אנשים עם מחלות רקע?

אמ;לק – על פי ההמלצה הרשמית היום, אין מניעה ואף מומלץ לחסן אנשים הנחשבים מדוכאי חיסון. חולים אלה נמצאים בסיכון מוגבר לפיתוח סיבוכים ותמותה מ-COVID-19, ולכן על אף שקיים חשש שהם לא יפתחו תגובה יעילה כנגד הוירוס, מומלץ לחסנם, ובמידת האפשר לחסן את בני ביתם.

קרא עוד>

סיכום תמונת מצב עדכנית על מוטציות בנגיף VUI-202012/01:

הנגיף SARS-CoV-2 הינו וירוס RNA, ומוטציות בעת שיכפולו הינן דבר צפוי. רובן המוחלט אינן בעלות משמעות.
המוטציה VUI-202012/01 (Variant Under Investigation) הינה למעשה סט של 17 שינויים, כשהמשמעותי ביותר מביניהם הינו N501Y, בחלבון ה-Spike המסייע לנגיף להיקשר לקולטני האדם.
קשה להעריך האם הוריאנט חדש הינו "מסוכן" יותר מקודמיו.

קרא עוד>

חיסונים – תמונת מצב עדכנית

רבים מאיתנו שמעו כי חיסונים שונים נגד נגיף SARS-CoV-2 מתקדמים לקראת אישור ואף התחילו להינתן בצורה שאינה מחקרית, כמו למשל בבריטניה. אבל מה אנחנו באמת יודעים על החיסונים? מה הטכניקה עליה הם נשענים, מה אומרים אחוזי היעילות אותם מציגות החברות המפתחות, ומיהן האוכלוסיות שצפויות להנות מהאפשרות להתחסן?
בפוסט זה אסקור מידע לגבי מספר חיסונים אשר נמצאים בשלבים מתקדמים מבחינת פיתוחם, ומה הם השלבים אשר נותרו עד לאישורם של החיסונים.

קרא עוד>

חיסונים כנגד קורונה – הבעיות והאתגרים הצפויים ביום שאחרי פיתוח החיסון

כשנשאלת השאלה מה האתגר הכי גדול בחיסון אוכלוסיית העולם כנגד נגיף SARS-CoV-2, רבים עשויים לענות כי פיתוחו של חיסון מעמיד את האתגר המשמעותי ביותר. ניסיון לפתח חיסונים בטוחים ויעילים כנגד הנגיף הקטלני, אשר גרם למגיפה העולמית, אכן מהווה אתגר משמעותי עבור עולם המדע. רבות דווח על הניסיונות לעמוד באתגר זה ולפתח חיסונים יעילים, כשכמה דוגמאות הן הכרזותיהן של החברות פייזר (Pfizer) ומודרנה (Moderna), כמו גם ההכרה העולמית להן זכו הודעות אלה.

קרא עוד>

חולים על ספורט – הקשר בין מגיפת SARS-CoV-2 ועולם הספורט

19.2.2020 היה יום חג בעיר ברגמו בצפון איטליה. ביום זה התקיים משחק שמינית גמר ליגת האלופות בכדורגל בין אטלנטה, קבוצת הכדורגל המקומית, לבין הקבוצה הספרדית ולנסיה. המשחק התקיים באיצטדיון סאן סירו במילאנו, מהערים המרכזיות בצפון איטליה, ונכחו בו יותר מ-40 אלף צופים. המשחק, אשר נגמר בניצחון מוחץ של הקבוצה האיטלקית, היה לפי ראש עיריית ברגמו "פצצה ביולוגית" ואבן דרך משמעותית בהתפרצות מגיפת SARS-CoV-2 בצפון איטליה.

קרא עוד>

כישלון הבדיקות המהירות – האמנם?

המגיפה העולמית אותה אנו חווים ונגרמה כתוצאה מהנגיף SARS-CoV-2, הצריכה גורמים שונים לפתח דרכים להתמודדות עם התפשטות הנגיף. הרבה מהאתגרים אשר יצרה המגיפה הונחו לפתחו של עולם המדע, הן בנוגע להבנה בסיסית של הנגיף ותכונותיו והן בנוגע לאפשרויות השונות למיגורו. אחד האתגרים המשמעותיים ביותר היה ועודנו נושא הבדיקות למציאת הנשאים והחולים. האתגר אף מתעצם לנוכח העובדה כי על הבדיקות לספק מענה למיליוני חולים ונשאים, כאשר נכון להיום יותר מ-54 מיליון אנשים התגלו כנשאים של הנגיף. בנוסף, על הבדיקות להיות עד כמה שאפשר מדויקות, זולות ומהירות.

קרא עוד>

כרחוק מזרח ממערב – כיצד נעלמו מדינות המזרח מכותרות המגפה ומה אפשר ללמוד מהן?

האם שאלתם את עצמכם לאחרונה לאן נעלמו מדינות המזרח? או יותר נכון – מדוע הן נעלמו מהכותרות? נראה כי הסיבה העיקרית לכך היא שמדינות אלה חוות גל שני (או שלישי אם תרצו) הרבה יותר מתון מאשר הרבה מדינות מערביות. מדינות רבות, כגון ויאטנם, טייואן, תיאלנד, דרום קוריאה, יפן, סין, סינגפור ועוד, רושמות בימים אלה נתוני תחלואה נמוכים למדי, וכן נתוני תמותה נמוכים בצורה מרשימה. המצב הזה מרשים עוד יותר, כאשר לוקחים בחשבון שבחלק ממדינות אלה מערכת הבריאות אינה מאוד מפותחת ביחס למדינות המערב.

קרא עוד>

החיסון של פייזר – האם יש סיבה לאופטימיות או שמדובר בתקוות שווא?

רבים שמעו השבוע על ההכרזה של החברות פייזר (Pfizer) וביונטק (BioNTech), כי ישנן תוצאות ביניים חיוביות בנוגע לפיתוח חיסון כנגד נגיף SARS-CoV-2. ההכרזה מהווה צעד משמעותי במאבק למציאת דרכי פתרון למגיפה, צעד אשר עשוי להוות פריצת דרך מדעית אשר תקרב אותנו לחיים כפי שהכרנו קודם. בפוסט זה אציג בקצרה את עיקרי המסרים מההכרזה של פייזר וביונטק, כמו גם את השפעתם על תחומי חיים אחרים והאתגרים שעדיין ניצבים לפני שניתן יהיה להפיץ חיסון זה ברחבי העולם.

קרא עוד>

מנהיגות בזמן מגיפה

מגיפת COVID-19 גרמה לאנשים רבים להתמודד חששות ופחד מהבלתי נודע, הן מבחינה רפואית והן מבחינה כלכלית וחברתית. במקביל לאנשים פרטיים, המגיפה חייבה גם מנהיגי מדינות להתמודד עם האתגר המפתיע, אשר יש לו השלכות משמעותיות עבור בריאות ורווחת האזרחים, כמו גם השלכות כלכליות קצרות וארוכות טווח. כמובן, שעבור כלל המנהיגים, לדרך התמודדותם עם האתגר, יש השפעה מכרעת לגבי המשך תפקידם והאופן בו הם נתפסים על ידי אזרחי מדינתם. בפוסט זה נסקור את המדיניות ודרכי פעולה בהם בחרו ארבעה מנהיגים ברחבי העולם, ואת ההשפעה שלהן על הפופולריות של אותם מנהיגים.

קרא עוד>

ויטמין D ונגיף SARS-CoV-2

בשבועות האחרונים שומעים רבות אודות תפקידיו של ויטמין D בהתמודדות עם נגיף COVID-19 והוא אף זכה לכינוי ״תרופת הפלא למגיפה״, בפוסט הקרוב נציג בפניכם את תפקידיו השונים של ויטמין D, כיצד ניתן לצרוך אותו (לפי מינונים מומלצים) ומה ידוע בנוגע להשפעתו על מערכת החיסון ונגיף SARS-CoV-2 בפרט.

קרא עוד>

הפגנות או לא להיות – השפעת הפגנות על קצב גדילת התחלואה ב-COVID-19

בשבועות האחרונים מתקיים בתקשורת וברשתות החברתיות בישראל שיח ער אודות סכנת ההדבקה בהפגנות והשפעתה על קצב עליית התחלואה ב-COVID-19 במדינה.
היום נסקור את הנתונים המדעיים הקיימים אודות נושא זה, ונדבר גם על נושא ההדבקה באוויר הפתוח שעוד נחקר רבות, וכן כיצד תנאי הסביבה (כגון אור השמש והרוח) משפיעים על יכולת ההדבקה של הנגיף.

קרא עוד>

ללא הפסק, זה לא עסק – מה עומד מאחורי עצירת הניסויים בחיסון לקורונה ואיפה זה מעמיד אותנו?

לאחרונה כיכבו בכותרות פרסומים אודות עצירת ניסויים קליניים בחיסון לקורונה של ענקיות התרופות AstraZeneca ו-Johnson & Johnson (בקיצור – J&J). פרסומים מסוג זה עלולים להישמע מבהילים, אך למעשה עצירת הניסויים מעידה על עמידה בקריטריוני בטיחות ואתיקה חשובים, ויש שיגידו כי מדובר דווקא בחדשות מרגיעות, שכן חברות התרופות שומרות על קריטריונים אלה ולא מחפשות קיצורי דרך או מנסות "לעגל פינות" בגלל לחצים פוליטיים או כלכליים.

קרא עוד>

האם הדשא של השכן באמת ירוק יותר? – מדיניות הסגר בשוודיה, חסינות עדר, ומה שביניהן

על אף הכחשת הגורמים הרשמיים במדינה, רבים מתייחסים למדיניות בשוודיה ככזו שמטרתה להגיע לחסינות עדר, ומביעים ביקורת על כך שאין די ראיות התומכות בהצלחת מדיניות מסוג זה בעבר. חוקרים במדינה אף האשימו את הרשויות בכך שהסתירו את מטרת המדיניות המקלה (להשיג חסינות עדר), וטענו כי היא מסוכנת ולא מציאותית.

קרא עוד>