הפגנות או לא להיות – השפעת הפגנות על קצב גדילת התחלואה ב-COVID-19

בשבועות האחרונים מתקיים בתקשורת וברשתות החברתיות בישראל שיח ער אודות סכנת ההדבקה בהפגנות והשפעתה על קצב עליית התחלואה ב-COVID-19 במדינה.

היום נסקור את הנתונים המדעיים הקיימים אודות נושא זה, ונדבר גם על נושא ההדבקה באוויר הפתוח שעוד נחקר רבות, וכן כיצד תנאי הסביבה (כגון אור השמש והרוח) משפיעים על יכולת ההדבקה של הנגיף.

 

חשוב לציין כי מכיוון שנכון להיום לא קיימים נתונים מדויקים אודות מקרי התחלואה בקרב המשתתפים בהפגנות בישראל, פנינו למאגרי המידע המדעיים השונים על מנת למצוא מאמרים ודיווחים מהעולם הסוקרים את הקשר בין הפגנות לעלייה בקצב התחלואה.

רוב המידע שנביא היום מתייחס להפגנות נגד האלימות המשטרתית (או בשמן האחר "Black Lives Matter") שהתרחשו בארה"ב בעקבות רצח ג'ורג' פלויד, אזרח אפרו-אמריקאי, ע"י שוטר במיניאפוליס, מינסוטה.

חשוב שנשים לב כי חלק מהמאמרים והדיווחים תומכים בהשערה כי ההפגנות מהוות מוקד להדבקה, וחלק מפריכים השערה זו. בנוסף, כיוון שמדובר בנושא עם זיקה פוליטית, עלינו לקחת בחשבון שישנן הטיות שיכולות לבוא לידי ביטוי בעת ביצוע המחקרים, ולזכור את היתרונות והמגבלות של כל מחקר.

נציין כי למרות שיש קווי דמיון מסוימים בין הפגנות ברחבי העולם, צריך לזכור שכל הפגנה היא שונה ומתקיימת בתוך תרבות עם נורמות שונות שעלולות להשפיע על מידת ההדבקה בנגיף הקורונה, אם מתרחשת, ולכן יש לנקוט במשנה זהירות בהסקת מסקנות ממאמרים אלו בנוגע להפגנות המתקיימות בישראל.

 

אילו דיווחים שוללים את עליית התחלואה בנגיף בעקבות ההפגנות?

אחד המחקרים המדוברים ביותר בנושא זה, הוא מחקר בו חוקרים בדקו נתוני תחלואה ב315 הערים הגדולות בארה"ב ע"י ניתוח תזוזת הטלפונים החכמים, ומסקנתם הייתה כי לא הייתה עלייה במקרי התחלואה בעקבות הפגנות. בנוסף לכך, הם מצאו כי דווקא הייתה עלייה בשמירת הריחוק החברתי הכולל במחוזות בהן היו הפגנות.

החוקרים מצאו כי ככל שהפגנות נמשכו זמן רב יותר ברצף, היו גדולות יותר ולוו בדיווחים על אלימות בתקשורת, כך יותר אנשים נטו להישאר בביתם.

החוקרים גם עשו ניתוח של מגמת העלייה במקרי COVID-19, והם מצאו כי המגמה הייתה דומה לפני ואחרי תחילת ההפגנות. נוסף על כך, הם לא מצאו הבדל משמעותי בין מחוזות בהם התקיימו הפגנות לכאלו שלא. גם כשנכללו בניתוח מחוזות צמודים, ותוך התייחסות לגודל ההפגנות, המשך שלהן, ודיווחים על אלימות בהן – המסקנה נשארה זהה.

כאשר ביצעו ניתוח למקרי המוות בעקבות COVID-19, החוקרים מצאו קשר חלש בין מקרי המוות למועדי ההפגנות.

נציין, כי החוקרים מדגישים שתוצאות המחקר לא מבחינות בין האוכלוסייה שהשתתפה בהפגנות לבין אוכלוסיות שלא השתתפו בהפגנות, ולכן לא ניתן להסיק מסקנות ברורות על נתוני ההדבקה בתוך ההפגנות לעומת אלו שקרו מחוץ להפגנות.

חוקרים אחרים ביצעו סקר במדינות בהם אחוז גדול מהאוכלוסייה דיווח על השתתפות בהפגנות. החוקרים ציפו כי במקומות שיהיו יותר מפגינים תהיה עלייה בתחלואה, אך למרבה ההפתעה מצאו כי העלייה היחסית במקרי התחלואה דווקא הייתה קטנה יחסית.

בנוסף, מדיווחים שונים בכלי התקשורת בארה"ב על אחוזי הבדיקות החיוביות בקרב נבדקים שדיווחו על השתתפות בהפגנות ב-3 מדינות וערים בארה"ב עולה כי אחוזי הבדיקות החיוביות בקרב המשתתפים בהפגנות דומים ואף נמוכים משאר האוכלוסייה.

 

ומה בנוגע לדיווחים שתומכים בעליית התחלואה בעקבות ההפגנות?

מחקר מדובר מאוד שעשה ניתוח סטטיסטי לנתוני התחלואה ב-8 ערים בארה"ב מצא עלייה במקרי התחלואה בעקבות ההפגנות.

במחקר זה, החוקרים בחרו 8 ערים בארה"ב בהן התקיימו הפגנות בהיקף של עשרות אלפי משתתפים וחלפו בהן לפחות 30 ימים מאז הסרת הנחיות הישארות בבתים ("סגר"). החוקרים מציינים כי בחרו בערים אלו על מנת שתוצאות המחקר לא יושפעו מהסרת ההנחיות.

בהסתכלות ביקורתית על המחקר, נציין כי החוקרים לא פירטו את הקריטריונים המדויקים על פיהם בחרו אילו ערים הם בחרו למחקר, או כללו רשימת ערים שלא עמדו בקריטריונים לכניסה למאמר.

מסקנת המחקר הייתה כי ב-6 מתוך 8 הערים שנבדקו, קצב גדילת ההדבקה שלושה שבועות לאחר תחילת ההפגנות היה גבוה משמעותית מהקצב הצפוי.

מגבלות נוספות של המחקר, שהחוקרים מציינים אותן בעצמם, הן שהם אינם יודעים מה הוא מספרם המדויק של המפגינים, וכן המספר הקטן של הערים שנכללו במחקר מקשה על הסקת מסקנות.

מחקר נוסף שהגיע למסקנה דומה, ביצע ניתוח סטטיסטי לנתוני התחלואה בכלל המחוזות בארה"ב ומצא עלייה בתחלואה בכל רחבי ארה"ב ובמיוחד במחוזות בהן התקיימו ההפגנות. את העלייה המשמעותית לא ניתן להסביר ע"י ההקלות במדיניות הריחוק החברתי או עליה בתנועת התושבים.

 

אבל הפגנות מתרחשות באוויר הפתוח, אז לא אמורה להיות פחות הדבקה? ואיך תנאי הסביבה משפיעים על ההדבקה?

זו שאלה מצוינת, ונושא ההדבקה באוויר הפתוח הינו נושא חשוב שנחקר עוד רבות. לדוגמא, מאמר אשר סקר מחקרים שעסקו בהדבקה ב-COVID-19 מחוץ למבנים סגורים מצא כי הסיכון להדבקה יורד משמעותית בחוץ, אך מפני שפעילות כזו לרוב מערבת מספר גבוה יותר של אנשים אשר שוהים יחד זמן ממושך יותר, ולכן פעילות כזו לרוב מקושרת עם מוקדי הדבקה נרחבים יותר.

ישנן כמה גורמים מעניינים שהמחקר אפיין, שמשפיעים על הסיכון להדבקה ב-COVID-19 בעת התקהלויות בחוץ:

  • האם הפעילות מעודדת התנהגויות העלולות להגדיל את הסיכון להדבקה?
  • מהי הצפיפות, משך ואופי ההתקהלות?
  • האם קיימת יכולת זיהוי מהיר במקרה של הדבקה?

נוסף על כך, מחקר סקירה גדול נוסף מצא כי אירועי דת מקושרים למקרי הדבקה המוניים יותר.

ישנן דעות משתנות בקרב מומחים בנוגע להדבקה באוויר הפתוח, אך באופן כללי מומחים רבים טוענים כי הסיכוי להדבקה באוויר הפתוח תוך שמירה על הנחיות הריחוק החברתי ועטיית מסכה, הינו קלוש ביותר, כל עוד שומרים על כללי הריחוק החברתי.

לבסוף, בנוגע להשפעת תנאי הסביבה, מחקר אחד מצא כי אור השמש מאיץ באופן משמעותי את קצב הדעיכה של הנגיף (כלומר הנגיף נוטה לדעוך מהר יותר תחת אור לעומת בחושך). המחקר ביצע בדיקות ללא אור, תחת אור המתאים לתחילת הסתיו/סוף החורף, ותחת אור המתאים לקיץ.

חשוב לציין כי מחקר זה נערך בתנאי מעבדה, ויש לקחת את תוצאותיו בערבון מוגבל מאחר והוא לאו דווקא משקף את המציאות בעולם האמיתי.

מחקר נוסף מצא כי הריחוק החברתי של 2 מטרים אכן מספיק במידה ולא מנשבת רוח. אולם, ברוח של 4 קמ"ש למשל, טיפות רוק עלולות להגיע למרחק של 6 מטרים מאדם משתעל בגובה ממוצע. לכן, ייתכן כי הריחוק החברתי של 2 מטרים אינו מספיק למניעת הפצה באוויר הפתוח.

 

לסיכום, נושא ההדבקה הפוטנציאלית בהפגנות הינו נושא שיש סביבו עוד הרבה מחלוקת. נוסף על כך, בגלל הפוליטיזציה של נושא זה, עלולות להיווצר הטיות גם במחקרים מדעיים, בנוסף, האקלים, הנורמות החברתיות, הקפדה על חבישת מסכות וריחוק חברתי, ועוד, הינם פרמטרים המשתנים בין מדינה למדינה ולכן ישנו צורך במידע אפידמיולוגי רשמי של ישראל על מנת לחקור את התופעה ולהסיק מסקנות ברורות בעניין.

 

מקורות:

https://www.nber.org/papers/w27408.pdf

https://kateto.net/covid19/COVID19%20CONSORTIUM%20REPORT%2010%20PROTEST%20AUGUST%202020.pdf

https://news.northeastern.edu/2020/08/11/racial-justice-protests-were-not-a-major-cause-of-covid-19-infection-surges-new-national-study-finds/

https://www.bostonglobe.com/2020/06/23/nation/baker-25-percent-protesters-tested-positive-coronavirus/

https://komonews.com/news/local/fewer-than-1-of-seattle-protesters-test-positive-for-coronavirus

https://www.startribune.com/minnesota-virus-cases-decline-despite-mass-protest-fears/571421142/?refresh=true

https://aip.scitation.org/doi/10.1063/5.0011960

https://academic.oup.com/jid/article/222/4/564/5856149#205796438

https://wellcomeopenresearch.org/articles/5-83

https://www.medrxiv.org/content/10.1101/2020.09.04.20188417v1.full.pdf

https://haicontroversies.blogspot.com/2020/07/a-tiresome-spat.html

https://academic.oup.com/jpubhealth/advance-article/doi/10.1093/pubmed/fdaa127/5880636

https://www.medrxiv.org/content/medrxiv/early/2020/07/01/2020.06.29.20143131.full.pdf

מדינט מספקת מידע חיוני לצורך קבלת החלטה רפואית בהתאמה לפרופיל המטופל והמקרה הרפואי שלו

Share on whatsapp
Share on linkedin
Share on twitter
Share on facebook

נשמח לעמוד לשירותכם

אנא מלאו את פרטיכם להתחלת התהליך: