חסינות עדר- כרוניקה של כישלון ידוע מראש?

עוד בתחילת המגיפה עלתה לכותרות סוגיית חסינות העדר כאסטרטגיה להתמודדות מדינות שונות עם הקורונה; כיצד תראה מדיניות של פיתוח חסינות עדר? איזה אחוז מהאוכלוסיה צריך להידבק על מנת שתושג חסינות עדר? – מדובר בשאלות חשובות, המעסיקות רבים גם בימים אלה. ואולם, השאלה הבסיסית יותר, והחשובה לא פחות, היא האם בכלל נכון לנקוט במדיניות כזו?

 

מומחים שונים טוענים כי אסטרטגיה המבוססת על בניית חסינות עדר היא מסוכנת, ועלולה לעלות בחיים או נכות ונזקים ארוכי טווח בקרב רבים, וזאת מבלי שנמצאו אינדיקציות משמעותיות ליעילות של אסטרטגיה כזו.

 

רגע רגע, מהי בכלל חסינות עדר?

חסינות עדר מתפתחת כאשר אדם חולה מדביק פחות מאדם אחד נוסף בממוצע (כלומר שה-R נמוך מ-1), מצב המאפשר הגנה על כלל האוכלוסייה מפני המחלה בשגרה. על מנת להשיג חסינות עדר נדרש שאחוז מסוים מהאוכלוסיה יפתח חסינות (בין אם באופן טבעי או באמצעות חיסון), והאחוז הזה גדל ככל שה-R0 (מקדם ההדבקה הבסיסי, השווה למספר האנשים שצפוי כל חולה להדביק ללא כל התערבות) גבוה יותר.

ההערכות של R0 לוירוס הקורונה נעות בין 2.5 ל-4, ללא דפוס גאוגרפי ברור, ובהתאמה לפחות כ-60% מהאוכלוסייה צריכה לפתח חסינות על מנת שתושג חסינות עדר.

נשמע כמו אחוז גדול? אכן מדובר באחוז לא מבוטל כלל, ובפרט כאשר מדובר בחיסון טבעי ע"י תחלואה. עם זאת, חשוב לזכור שזהו נתון בסיסי, שאינו לוקח בחשבון הבדלים באורח החיים בין אוכלוסיות שונות (כגון תרבות וגיל), ומומחים ומחקרים שונים כבר הסתייגו מכך והציגו גם מספרים אפקטיביים נמוכים יותר.

אוקי, נשמע כמו תוכנית טובה בסה"כ.. לא?

פיתוח חסינות עדר הוא אמנם רעיון שטומן בחובו תקווה גדולה לטווח הארוך, אך אסטרטגיה המבוססת על יצירת חסינות עדר "באופן טבעי" (ללא חיסון), תלויה בתקווה שאנשים ישרדו את המחלה, יפתחו חסינות ובכך יפחיתו את רגישות האוכלוסיה הכללית להעברה של הנגיף – כל אלה הם גורמים שטרם הוכחו לקורונה, ועל כן מדובר באסטרטגיה עם רמת סיכון גבוהה, ללא רווח מובטח.

כמו כן, מדידת החסינות לנגיף היא חמקמקה. בתקשורת דובר רבות על בדיקות נוגדנים, אולם הימצאותם או אי-הימצאותם אינה בהכרח מעידה באופן ישיר על חסינות או רגישות להדבקה ולפיתוח מחלה, ויש גורמים נוספים במערכת החיסון המשפיעים על כך (כגון תגובת תאי T). מצב זה, בו קשה לאמוד פיתוח חסינות, מדגיש עוד יותר את הבעייתיות בהסתמכות על אסטרטגיה של חסינות עדר.

 

אז מה אומרים המומחים?

מומחים רבים בתחום האפידמיולוגיה והמחלות המדבקות טוענים כי מדיניות שמטרתה להשיג חסינות עדר באמצעות תחלואה טבעית היא מיסקונספציה מסוכנת, ועלולה להגביר את כמות המתים והנפגעים לטווח ארוך, בפרט כאשר קיימים גורמים רבים שטרם יודעים על הוירוס ופיתוח החסינות אליו. המומחים מסבירים כי הדרך הבטוחה להגעה לחסינות עדר היא ע"י חיסון שיוכח יעיל ובטוח, ועד שיפותח כזה גורסים כי יש לנקוט באמצעי ריחוק חברתי להשגת שליטה על התחלואה.

לא הבנתי, למה שלא תיווצר חסינות עדר לקורונה?

כאמור, אחת הבעיות המשמעותיות באסטרטגית חסינות עדר היא שכלל לא ברור אם וכיצד תתפתח חסינות שכזו ע"י תחלואה טבעית. בבסיס הבעיה עומד פער ידע בנוגע לתגובת מערכת החיסון לוירוס; חשיפה לנגיף צריכה לעורר תגובה חזקה של מערכת החיסון כנגד כל חשיפה עתידית לנגיף כדי שהאדם יהיה פחות מדבק בעתיד – תגובה שאינה ברורה מאליו. הגוף שלנו לא מפתח תגובה חיסונית חזקה כנגד כל גורם זר שהוא נתקל בו, ולעיתים נדרשות מספר חשיפות לאותו הגורם כדי שמערכת החיסון שלנו תפתח תגובה חזקה ואפקטיבית. כאשר מפתחים חיסון במעבדה, אחד האתגרים הוא ליצור תרכיב שיגרום לתגובה כזו של מערכת החיסון, ולעיתים אכן נדרשות מספר מנות של חיסון כדי שהוא יהיה אפקטיבי לאורך זמן. לעומת זאת, טרם הוכח כי מערכת החיסון של האדם מפתחת תגובה חזקה שכזו לאחר חשיפה טבעית לוירוס SARS-CoV-2, ואף תועדו מספר מקרים של הדבקה מחדש (כלומר אנשים שחלו, הבריאו, וחלו שוב). לכן, ההנחה שכל מי שחלה בקורונה יהיה חסין למחלה בהמשך היא בעייתית, ואסטרטגית חסינות עדר טומנת בחובה סכנה של התפרצויות בלתי נשלטות לאורך זמן.

 

מה יהיה ה"מחיר" של חסינות עדר טבעית?

כאמור, מומחים רבים טוענים שאסטרטגיה כזו תגביר את כמות המתים, ועלולה לגרום לפגיעות ונכויות לטווח ארוך גם בקרב המחלימים. הם מדגישים כי קיימים גורמים רבים שטרם ידועים על הוירוס והמחלה, וכי גם עבור הערכה אופטימית (של אחוז פרטים מחוסנים נמוך באוכלוסיה הדרוש להשגת חסינות עדר), המחיר צפוי להיות גבוה מאוד.

מודלים שונים שמנסים לחזות את האפקטיביות של אסטרטגית חסינות עדר מצאו כי היא אינה פרקטית, ותומכים דווקא באסטרטגיות סגר וריחוק חברתי;

  • באחד המחקרים נמצא כי ניתן להשיג דיכוי של העברת הנגיף באוכלוסיה ע"י שימוש ברמה סבירה של אמצעי ריחוק חברתי לאורך מספר חודשים. לעומת זאת, יצירת חסינות עדר תדרוש שינויי מדיניות תמידיים ולא סבירים לשמירת כמות מספקת אך לא מוגזמת של אנשים שידבקו בוירוס.
  • במחקר אחר נמצא כי למדיניות של סגר וריחוק חברתי השפעה משמעותית יותר על התפשטות הנגיף והורדת שיעור התחלואה בהשוואה ל"חסינות עדר" (נציין כי הבדלים אלה מצטמצמים ככל שכמות הנדבקים עולה).

 

שמעתי שבשוודיה דווקא כן נקטו בגישה של חסינות עדר, מה קרה שם?

כמו תמיד, המציאות קצת יותר מורכבת – שוודיה נקטה במדיניות מקלה, עם דגש על אחריות אישית והגנה על אוכלוסיות בסיכון, ללא הטלת רגולציות מחמירות. על אף הכחשת הגורמים הרשמיים במדינה, רבים מתייחסים למדיניות בשוודיה ככזו שמטרתה להגיע לחסינות עדר. הגישה הזו ספגה ביקורות רבות מבית ומחוץ, בטענה שאין ראיות שתומכות בניסיון כזה להשגת חסינות באוכלוסיה (ממש כפי שהסברנו פה).

למה שקרה מאז בשוודיה ומצבה עכשיו אפשר להקדיש פוסט שלם (שיפורסם בשבוע הבא, יש למה לצפות ). בינתיים נסתפק בלציין שהמדינה רשמה נתוני תחלואה ותמותה מרשימים, בפרט ביחס לשכנותיה הסקנדינביות. כמו כן, על אף שניכרת ירידה משמעותית בתחלואה ובתמותה ב-3 החודשים האחרונים, סקרים סרולוגיים רחבים שהתבצעו שם מצביעים על אחוז נמוך מהמצופה באוכלוסיה שפיתח נוגדנים. חשוב להסתייג ולהגיד שחסינות הגוף לנגיף מורכבת מגורמים רבים, ואין בבדיקות סרולוגיות להעיד על חיסוניות באופן ישיר (לחיוב או לשלילה), אך עדיין מדובר בנתונים שאינם מעודדים.

 

מקורות:

https://www.sciencedirect.com/…/pii/S1074761320301709

https://www.nature.com/articles/s41577-020-00451-5

https://www.thelancet.com/pdfs/journals/lancet/PIIS0140-6736(20)30985-5.pdf?fbclid=IwAR2b2n_P3x4TBC3UcrpTVTlAtR_4LGjCobQJNHpA4wItE_gUu7S65llmdcc

https://doi.org/10.1101/2020.07.19.20157362

https://www.technologynetworks.com/immunology/news/herd-immunity-is-a-dangerous-strategy-for-tackling-covid-19-339142

https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/media-resources/science-in-5/episode-1

https://cme.advocateaurorahealth.org/sites/default/files/johns%20hopkins%20herd%20immunity.pdf

https://www.nature.com/articles/s41577-020-00451-5

https://www1.racgp.org.au/newsgp/gp-opinion/herd-immunity-for-covid-19-is-still-a-terrible-ide

http://dna-pubs.cs.columbia.edu/citation/paperfile/239/COVID__19_analysis.pdf

https://www.pnas.org/content/early/2020/09/21/2008087117

https://edition.cnn.com/2020/05/21/health/sweden-herd-immunity-coronavirus-intl/index.html

https://youtu.be/WL5Xe6tXybc

https://www.france24.com/en/europe/20200911-sweden-s-chief-epidemiologist-we-are-happy-with-our-strategy-on-covid-19

https://ourworldindata.org/grapher/full-list-cumulative-total-tests-per-thousand?tab=table&time=2020-02-20..latest

https://www.bmj.com/content/369/bmj.m2376?ijkey=2540281226cb12ffcec2211dc7b542bc9cd820cf&keytype2=tf_ipsecsha

https://www.worldometers.info/coronavirus/country/sweden

https://www.folkhalsomyndigheten.se/nyheter-och-press/nyhetsarkiv/2020/september/nya-resultat-fran-undersokning-av-forekomsten-av-covid-19-i-sverige/

https://uk.reuters.com/article/us-health-coronavirus-sweden-strategy-idUKKBN25Z2TM

מדינט מספקת מידע חיוני לצורך קבלת החלטה רפואית בהתאמה לפרופיל המטופל והמקרה הרפואי שלו

Share on whatsapp
Share on linkedin
Share on twitter
Share on facebook

נשמח לעמוד לשירותכם

אנא מלאו את פרטיכם להתחלת התהליך:

×