על חיסונים, חסינות ומה שביניהם

קיימים פרסומים רבים בנוגע לבדיקות נוגדנים, המשמעות שלהן בהבנת התפשטות המגפה ובפיתוח חסינות בקרב מחלימים, וכן פיתוח חיסונים כנגד נגיף ה-SARS-CoV-2. יצאנו לעשות סדר בסוגיה, ולסקור את המידע העדכני בנוגע לבדיקות הסרולוגיות, הנוגדנים והחיסונים שנבדקו עד כה

 
תיירים בוונציה
תיירים בוונציה צילום: AFP

ברחבי העולם פורסמו מחקרים שונים שבדקו רמות נוגדנים הן בקרב חולי ומחלימי קורונה והן במדגמים אקראיים באוכלוסייה. אחת ממטרות המחקרים הללו היא לבדוק האם שכיחות המחלה אכן דומה לדיווחי החולים המאומתים, וכמה אנשים באוכלוסיה נחשפו לנגיף מבלי לפתח מחלה סימפטומטית.

מרבית המחקרים מדגימים פער משמעותי בין כמות המקרים המאומתים לבין שכיחות הנבדקים שנמצאו אצלם נוגדנים לקורונה בבדיקות סרולוגיות. כך למשל, במחקר שבוצע בשווייץ, תוצאות הבדיקות הסרולוגיות לא השתנו על אף ירידה במספר החולים המאומתים החדשים היומי; מחקר בארה"ב מצא כי שכיחות הנדבקים המשוערת על פי הבדיקות הסרולוגיות היתה גבוהה פי 12-10 משכיחות המקרים המאומתים.

החוקרים סבורים שיש בכך להעיד כי שכיחות המחלה באוכלוסיה גבוהה מההנחה הרווחת, ומדגישים את חשיבותן של הבדיקות הסרולוגיות בהבנת היקף התפשטות המגפה.

במחקר שבוצע בספרד נמצא כי עובדי מערכת הבריאות היו חיוביים יותר לבדיקות נוגדנים מאשר עובדים במקצועות אחרים. כמו כן, כשליש מהמשתתפים שנמצאו חיוביים בבדיקה הסרולוגית היו א-סימפטומטיים. נתון מעניין נוסף הוא שניתן לראות עדויות להשפעת הגבלות התנועה והריחוק החברתי גם במדגמים הסרולוגיים. במחקר שבוצע בבריטניה הודגמה האטה בעלייה בכמות הנבדקים החיוביים לבדיקת הנוגדנים באמצע אפריל, ככל הנראה בעקבות אכיפת הגבלות התנועה שם באותה תקופה.

 

מאפייני התגובה החיסונית המתפתחת נגד הווירוס

מחקרים שונים בדקו כיצד הגיבה מערכת החיסון של חולי ומחלימי קורונה, בניסיון להבין איזו חסינות מתפתחת כנגד הנגיף וכיצד ניתן למדוד ולהעריך אותה. באופן כללי, ניתן לזהות בסרום הנבדקים שני סוגים של נוגדנים לווירוס קורונה:

  1. נוגדנים קושרים (IgG): נוגדנים שמזהים את האנטיגנים של הנגיף באופן ספציפי, וחשובים לזיהוי שלו ולהפעלת מערכת החיסון כנגדו.
  2. נוגדנים מנטרלים (nAb): נוגדנים בעלי יכולת פונקציונלית כנגד הנגיף. כלומר, הם מסוגלים לנטרל את פעילותו ולעזור למערכת החיסון להשמידו.

מחלקת קורונה בתל השומר

מחלקת קורונה בתל השומר צילום: אמיל סלמן

ב-2 מחקרים שבדקו את רמות הנוגדנים בקרב חולים ומחלימים, נמצאה התאמה בין רמות גבוהות של נוגדני IgG לרמות גבוהות של נוגדנים מנטרלים (nAb). האם יש קשר בין חומרת המחלה להתפתחות הנוגדנים?

ממחקרים שבדקו את רמות הנוגדנים בקרב חולים בדרגות חומרה שונות עולות תוצאות סותרות, וקשה להגיע למסקנות חותכות בנוגע לשאלה זו. עם זאת, מרבית המחקרים מדגימים קורלציה חיובית בין חומרת המחלה לרמות הנוגדנים בדם. כלומר, באופן כללי ניתן להגיד כי ככל שהמחלה חמורה יותר כמות הנוגדנים היתה גבוהה יותר, כאשר בחולים א-סימפטומטים נמצאו רמות נמוכות של נוגדנים.

כמה זמן נשארים הנוגדנים בדם? האם כאשר "נעלמים" הנוגדנים זה אומר שהגוף אינו חסין יותר למחלה?

מחקרים רבים מצביעים על ירידה, לפחות חלקית, ברמות הנוגדנים לאורך הזמן. אולם טווח הזמנים של הימצאות הנוגדנים בדם משתנה מאוד מאדם לאדם, ובמחקרים שונים נע בין כחודש לשלושה חודשים. המחקרים בוצעו בחולים בדרגות חומרה שונות, וסוגי הנוגדנים ואופן המדידה היו שונים בכל מחקר, ולכן קשה לתת תשובה מדויקת לשאלה. עם זאת, על פי תוצאות ממחקרים שונים, הסיקו בארגון ה-CDC כי התקופה שבה קיימת חסינות כנגד הנגיף עומדת על כ-90 יום מאז הופעת הסימפטומים. בהתאם לכך, הארגון פירסם הנחיות עבור חולים שהחלימו:

  1. מחלימים שכעת אינם סימפטומטיים לא נדרשים לעבור בדיקות נוספות למשך שלושה חודשים (מתחילת הסימפטומים או מהבדיקה החיובית הראשונה בא-סימפטומטיים).
  2. למשך תקופה זו, לא דרוש בידוד עבור מי שהחלים וכעת נחשף לחולה מאומת אחר.
  3. מחלימים המפתחים סימפטומים המתאימים לקורונה, ובייחוד כאלו שנחשפו לחולה מאומת, כן צריכים להיבדק שוב ויש לשקול בידוד שלהם במקרה כזה.

אלו הנחיות שהתקבלו רק בארה"ב בשלב זה והן לא תקפות בישראל.

שוק מחנה יהודה בירושלים
שוק מחנה יהודה בירושלים. למצולמות אין קשר לכתבה צילום: אוהד צויגנברג

בנוגע לחסינות שמספקים הנוגדנים, על אף ההנחיות של ה-CDC, חשוב להבין כי הימצאותם של נוגדנים בדם היא אינה בדיקה של זיכרון חיסוני ואינה בהכרח מעידה על חסינות/חוסר חסינות ארוכת טווח. למעשה, ירידה בכמות הנוגדנים לאחר החלמה ממחלה היא חלק מהמהלך הטבעי והתקין של התגובה החיסונית ואינה מעידה על כשל של מערכת החיסון.

כמו כן, בעוד מרבית המחקרים בתחום התגובה החיסונית ל-SARS-CoV-2 עוסקים בנוגדנים, קיימת גם זרוע התגובה התאית של מערכת החיסון, שכוללת בעיקרה תגובה של תאי T, החשובים להשמדה של הווירוס וליצירת הזיכרון החיסוני. הנוגדנים הם אמנם חלק חשוב בתגובת מערכת החיסון כנגד גורמים זרים, אך גם לתגובה התאית תפקיד משמעותי בכך, ובפרט בזיהוי תאים שהודבקו על ידי וירוסים ובתגובה אפקטיבית כנגדם. לאור המורכבות של פעילות מערכת החיסון, והעובדה שמדובר בווירוס חדש, עוד מוקדם להעריך כיצד כמות הנוגדנים ואורך חייהם בדם משפיעים על חסינות הגוף, והאם היעלמותם, או הימצאותם, יכולה להעיד על חסינות ו/או סכנת העברה של הנגיף.

ומה לגבי טיפול בנוגדנים?

אחת האופציות הטיפוליות שעלו כנגד קורונה היא שימוש בפלסמה של מחלימים, מתוך הנחה שהנוגדנים בפלסמה עשויים לשפר את מצבם הקליני של החולים. המחקרים שבוצעו בתחום מציגים שונות גדולה בכמות ובהרכב הנוגדנים בין התורמים. כך למשל, לחלק מהמחלימים היו רמות נוגדנים נמוכות, דבר שעלול להוות אתגר בטיפול. קורלציות מעניינות נוספות שנמצאו היו רמות גבוהות של נוגדנים בקרב גברים ובקרב חולים מבוגרים יותר.

 

פיתוח חיסוניות בעזרת חיסונים

באופן כללי, במחקרים ראשוניים שבודקים חיסונים חדשים חשוב לבדוק את הבטיחות ואת היעילות של החיסון. כלומר, יש לוודא שהחיסון לא גורם לתגובה מוגזמת של מערכת החיסון שיכולה להיות מסוכנת מצד אחד, אך כן מעורר את מערכת החיסון ומייצר זיכרון חיסוני שחשוב להתמודדות עם הנגיף מצד שני.

את התגובה החיסונית אפשר למדוד באמצעות רמות הנוגדנים המתפתחות בגוף המחוסנים, על ידי מדידת התגובה התאית המתפתחת, וכן חשוב להשוות מדדים אלה לנתונים של מחלימי קורונה.

עד היום פורסמו תוצאות ראשוניות של מחקרים בשני חיסונים אפשריים לקורונה:

החיסון ChAdOx1 nCoV-19 של חברת AstraZenca בשיתוף אוניברסיטת אוקספורד; והחיסון mRNA-1273 של חברת מודרנה. כל חיסון מבוסס על טכנולוגיה מעט שונה, אך שני החיסונים מכוונים כנגד חלבון ה-spike של נגיף ה-SARS-CoV-2.

שוטרים מבצעים מעצר של אדם שהפר בידוד

שוטרים מבצעים מעצר של אדם שהפר בידוד, באפריל צילום: אוהד צויגנברג

בתוצאות ראשוניות מתוך שני הניסויים שפורסמו נמדדה תגובה חיסונית שכללה פיתוח נוגדנים מסוג IgG ומסוג nAb, ובשניהם הצליחו להגיע לרמת נוגדנים דומה לשל מחלימי קורונה ואף גבוהה יותר, לכל הפחות לאחר מתן מנה שנייה של החיסון. כמו כן, בשני הניסויים נמדדה גם תגובה של הזרוע התאית לחיסון.

מדובר בתוצאות מעודדות המעידות על כך ששני החיסונים מצליחים לעורר תגובה של מערכת החיסון, שלב קריטי ומשמעותי בפיתוח חיסונים. אולם חשוב לזכור שמדובר בתוצאות ראשוניות, של ניסויים בשלבים מוקדמים, ועל כן דרושים מחקרים נוספים ורחבים יותר על מנת להוכיח את הבטיחות והיעילות של החיסונים, וכדי לקבוע את ההרכב, המינון ופרוטוקול הטיפול האופטימלים לכל חיסון.

מקורות

https://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(20)31304-0/fulltext

https://www.cdc.gov/coronavirus/2019-ncov/covid-data/serology.html

https://www.cdc.gov/coronavirus/2019-ncov/cases-updates/commercial-labs-interactive-serology-dashboard.html

https://www.gov.uk/government/publications/national-covid-19-surveillance-reports/sero-surveillance-of-covid-19

https://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(20)31483-5/fulltext

https://www.cdc.gov/coronavirus/2019-ncov/lab/resources/antibody-tests-guidelines.html

https://www.cdc.gov/coronavirus/2019-ncov/hcp/duration-isolation.html

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32213337/

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32577662/

https://www.nature.com/articles/s41591-020-0965-6

https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1386653220302845

https://www.nature.com/articles/s41591-020-0897-1

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32708872/

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7362084/pdf/JMV-9999-na.pdf

https://www.medrxiv.org/node/89913.full

https://www.nejm.org/doi/10.1056/NEJMc2025179

https://www.medrxiv.org/content/10.1101/2020.07.09.20148429v1

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32473127/

https://immunology.sciencemag.org/content/5/48/eabd2071.long

https://www.medrxiv.org/content/10.1101/2020.06.08.20124792v1

https://www.eurosurveillance.org/content/10.2807/1560-7917.ES.2020.25.28.2001260#html_fulltext

https://www.nhsbt.nhs.uk/news/men-make-more-coronavirus-antibodies-than-women/

https://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(20)31604-4/fulltext

https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa2022483

https://www.nytimes.com/2020/07/31/opinion/coronavirus-antibodies-immunity.html

מדינט מספקת מידע חיוני לצורך קבלת החלטה רפואית בהתאמה לפרופיל המטופל והמקרה הרפואי שלו

Share on whatsapp
Share on linkedin
Share on twitter
Share on facebook

נשמח לעמוד לשירותכם

אנא מלאו את פרטיכם להתחלת התהליך:

×