תשישות, כאבי שרירים וקוצר נשימה: לא כל הנדבקים מצליחים להתאושש מקורונה

בטור הזה נעסוק בדוגמאות ומחקרים ראשוניים בנוגע לחולים קלים שסובלים מתופעות ארוכות טווח. אנו לא יודעים עדיין מה שכיחותם של מקרים אלו באוכלוסייה, וככל הנראה מדובר במיעוט מהחולים, אך ננסה להבין מה ההשפעות ארוכות הטווח של סארס ו-MERS, ולמה אפשר לצפות בהמשך

הקורונה נכנסה לחיינו לפני כחצי שנה, ולמרות ההתגייסות הנרחבת של עולם המדע והרפואה להבין איך הנגיף פועל, ישנם מרכיבים רבים שעוד נותרו בערפל. אחד המשמעותיים ביותר, אולי, הוא אילו השלכות ארוכות טווח יש לנגיף על הבריאות שלנו. על פי ארגון הבריאות העולמי, מרבית חולי הקורונה מחלימים בתוך כשבועיים, אבל האם הגדרה זו מדויקת?

בשבועות האחרונים התפרסמו כמה עדויות של אנשים שחלו בקורונה לפני כמה שבועות ואף כמה חודשים, ועדיין לא התאוששו מהמחלה, או עדיין סובלים מתסמינים מעיקים. באופן מפתיע, נראה שתופעה זו מדווחת יותר דווקא בקרב חולים קלים, שכזכור לנו, מהווים כ-90% מכלל חולי הקורונה.

 

אילו מחקרים ודיווחים קיימים בנושא תסמינים ארוכי טווח של קורונה?

 

בתחילת המשבר, חוקרים בקינגס קולג' בלונדון פיתחו אפליקציה שמאפשרת לחולי קורונה לבצע מעקב יומיומי אחר התסמינים שמהם סבלו. כ-10% ממשתתפי המחקר סבלו מתסמינים שנמשכו 10-8 שבועות. בנוסף, נצפתה קבוצת נבדקים נוספת, שסבלו מתסמינים שנעלמו והופיעו שוב בפתאומיות.

 

מרבית האנשים אמנם חולים במחלה קלה דמוית-שפעת, ללא נזק ארוך-טווח, אך אצל חלק מהחולים, גם כאלו שחלו במחלה קלה, נראה שתסמינים כגון קוצר נשימה וחולשת וכאבי שרירים יכולים להמשך זמן ממושך יחסית. עם זאת, חשוב לזכור שזוהי אפליקציה שבה אנשים דיווחו על תופעות סובייקטיביות, ולא ידוע לנו בכמה אנשים מדובר והאם ישנן הטיות במידע – למשל, יכול להיות שדווקא אנשים שחוו תסמינים הקפידו למלא את פרטיהם, ולא אלו שהחלימו.

 

ד"ר רון דניאלס, רופא בריטי המתמחה בטיפול נמרץ שטיפל בעצמו במאות חולי קורונה, מספר שגם הוא חלה בקורונה, ולמרות שהוא חלה רק במחלה קלה, הוא עדיין מרגיש את השפעתה כעת, כמה חודשים לאחר מכן. "השיעול עבר אבל אני עדיין סובל מקוצר נשימה קל", הוא מספר. "אני רגיל לעלות 6-5 קומות ברגל בבית החולים, ומאז שחליתי אני מתקשה יותר לעשות זאת". על פי ההערכות, בבריטניה לבד כ-30 אלף אנשים חלו בסוג זה של קורונה, שכונה באופן לא רשמי "COVID-19 ארוך טווח".

 

בנורווגיה, מחקר שנעשה על ידי איגוד הריאה, ביחד עם אוניברסיטת מאסטריכט, סקר 1,622 חולי קורונה שדיווחו על תסמינים ארוכי טווח, שגילם הממוצע היה 53. כ-91% מחולים אלו לא אושפזו בשל מחלתם. כ-88% מהחולים דיווחו על תשישות טורדנית, ולכ-75% היה קוצר נשימה. תסמינים מתמשכים נוספים כללו לחץ בחזה (45%), כאב ראש (40%), כאבי שרירים (36%), דופק גבוה (30%), וסחרחורת (29%). נתון מפתיע הוא ש-85% מהחולים העידו על עצמם שהיו אנשים בריאים לפני המחלה. לעומת זאת, חודש או יותר מתחילת המחלה, רק 6% מגדירים עצמם כאנשים בריאים.

 

יש לשים לב כמובן שזוהי הצהרה סובייקטיבית שלא בהכרח לוקחת בחשבון את מחלות הרקע של הנבדקים, או גורמים נוספים שיכולים להשפיע על מהירות החלמתם.

 

מחקר שפורסם על ידי חוקרים מאיטליה עקב אחרי חוש הטעם והריח בחולי קורונה. איבוד או שינוי של חוש הטעם או הריח הוכר כבר יחסית בתחילת המגפה כתסמין בולט של המחלה, וגם לו יש השפעה על איכות החיים. החוקרים מצאו כי מתוך 187 חולים במצב קל שלא אושפזו, 113 דיווחו בשלב כלשהו של המחלה על שינויים בחוש הטעם והריח, וכ-10% מתוך אלו דיווחו שלא חשו שיפור או אף חשו החמרה בתסמינים אלו גם חודש לאחר האבחנה, ללא קורלציה להמשך מחלה פעילה.

 

המנגנונים המדויקים המובילים לתסמינים ארוכי-טווח אלו עוד אינם ידועים, אך למומחים יש דעות בעניין:

 

יש הסבורים שהתסמינים המתמשכים נובעים מהפעלה מחדש (reactivation) של הנגיף, שעליה כבר דיברנו בעבר. מדובר במצב שבו הנגיף נמצא "רדום" בתוך הגוף, ומתעורר מחדש לאחר זמן מסוים. התנהגות זו ידועה מנגיפים אחרים, אך הדעות חלוקות בנוגע להימצאותה בנגיף הקורונה החדש.

אחרים סבורים שמדובר בהדבקה מחדש (reinfection), שלא ידוע לנו עדיין האם היא יכולה להתרחש או לא – ישנם כמה מחקרים המעידים על התפתחות חסינות בדמות נוגדנים, אך טרם ידוע אם נוגדנים אלו מנטרלים את הנגיף ולאורך כמה זמן הם נמצאים בגוף.

 

מומחים נוספים משערים שייתכן שהתסמינים החוזרניים הם פשוט מאפיין של מחלת הקורונה, כפי שקורה במחלות ויראליות אחרות – אפילו בצינון מצוי שלעתים נראה שנעלם ושוב חוזר.

 

עוד סברה היא שמדובר בתסמונת פוסט-ויראלית נפרדת שממנה סובלים חולים מסוימים, כלומר תסמונת שאינה חלק מההשפעה הישירה של הנגיף אלא השפעה עקיפה שממשיכה לתת את אותותיה גם לאחר החלמה מקורונה – אך תסמונות כאלו אינן שכיחות בדרך כלל.

 

ומה ידוע לנו מקרובי המשפחה של מחלת הקורונה, מחלות הסארס ו-MERS?

 

מחקר על מטופלים שהחלימו מסארס, שנעשה בהונג קונג, מצא שלאחר שנתיים, למחצית מהמחלימים היה כושר ומצב בריאותי ירודים, ורק 78% יכלו לחזור לעבוד באופן מלא שנה לאחר המחלה.

 

מחקר נוסף, ומעודד מעט יותר, שפורסם באחרונה ועקב אחר עובדי מערכת הבריאות שהחלימו מסארס, מצא כי לאחר שנתיים, מרבית הנזקים הריאתיים כתוצאה מהמחלה נעלמו.

מחקר נוסף שבדק מחלימי סארס מצא כי 3.5 שנים לאחר המחלה, 40% עדיין סבלו מעייפות כרונית.

 

נראה שנתונים אלו הם לא חד-משמעיים, וייתכנו גורמים רבים שמשפיעים על תוצאות אלו.

 

לסיכום, יעברו שנים רבות לפני שנדע בדיוק מהן ההשלכות ארוכות הטווח שיש למחלת הקורונה. בינתיים אנו רואים על פי כמה עדויות ושאלונים שנעשו עד כה, שיש אחוז מסוים מהחולים שמתקשה להחלים לחלוטין מהמחלה בשבועות שלאחריה.

 

הסיבות לכך אינן ידועות, ויש צורך להמתין למחקרים איכותיים ומבוקרים יותר על מנת להבין את התופעות לעומק – מחקרים שיכללו פילוח על פי גיל החולים, מחלות רקע ונתונים אובייקטיבים נוספים כגון הדמיות, תפקודי ריאה ומבחן מאמץ. בינתיים, כדאי כמובן שכולנו נמשיך להקפיד על ההנחיות ולנקוט באמצעי זהירות.

 

מקורות

https://www.bbc.com/news/health-53265280

 

https://www.telegraph.co.uk/global-health/science-and-disease/coronavirus-can-leave-suffering-insomnia-fatigue-months-end/

 

https://jamanetwork.com/journals/jamaotolaryngology/article-abstract/2767781

 

https://www.advisory.com/daily-briefing/2020/06/09/long-haul-symptoms

 

https://www.forbes.com/sites/joshuacohen/2020/06/13/report-suggests-some-mildly-symptomatic-covid-19-patients-endure-serious-long-term-effects/#60e7aa845979

 

https://www.nature.com/articles/s41413-020-0084-5

מדינט מספקת מידע חיוני לצורך קבלת החלטה רפואית בהתאמה לפרופיל המטופל והמקרה הרפואי שלו

Share on whatsapp
Share on linkedin
Share on twitter
Share on facebook

נשמח לעמוד לשירותכם

אנא מלאו את פרטיכם להתחלת התהליך: