גם חולים אסימפטומטיים יכולים להדביק בקורונה

אחד האתגרים העומדים בפני מדענים בתקופה האחרונה הוא להצליח להבדיל בין הדבקה שנעשית על ידי חולים פעילים, לעומת הדבקה שנעשית על ידי נשאים אסימפטומטיים או חולים פרה-סימפטומטיים

השאלה אם אסימפטומטיים מדבקים עוררה בימים האחרונים בלבול רב. הכל התחיל בעקבות כותרות שטענו כי ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז כי אסימפטומטיים אינם מדבקים. יום לאחר מכן, הארגון הוציא הבהרה בנוגע לכוונתו והכותרות תוקנו.

התברר כי הכותרות פורסמו בעקבות ציטוט לא מדויק של נציגת ארגון הבריאות העולמי, שענתה במסיבת עיתונאים לשאלה ספציפית, וצוטטה באופן חלקי וחסר הקשר, כאומרת ש"הדבקה דרך אסימפטומטיים היא נדירה מאוד".

עם זאת, כעת אנו מבינים כי הנציגה התייחסה בדבריה למספר מאמרים מצומצם מאוד ולא היתה מדויקת בדבריה; וכי התקשורת סילפה את דבריה ויצאה בכותרות בומבסטיות, אך לא מדויקות.

 

הכותרות השגויות האלו עוררו טווח רחב של תגובות, הנעות בין צהלה וקריאות לביטול הריחוק החברתי בקרב הציבור הרחב, לבלבול ותמיהה בקרב חלק מהציבור שעוקב אחר מקורות מדעיים, ונתקל בדעות אחרות עד כה, והביאו להתרעמות וזעם בקרב מדענים ורופאים. מאז פרסום ההבהרה על ידי WHO, יום לאחר ההצהרה הראשונית, רוב רשתות התקשורת הורידו או ערכו את הכותרות על מנת לדייק את המידע.

 
 

בטור הזה נעשה סדר בנושא החשוב הזה, ולאחר שנבין בקצרה ממה נובעת אי ההבנה הזו, נסקור את העובדות הקיימות בנוגע להדבקה מאסימפטומטיים. נתחיל בלהבין מהי ההגדרה של אסימפטומטיים וגם מהי ההגדרה של "פרה-סימפטומטיים":

אסימפטומטיים – ההגדרה המדעית של אסימפטומטיים היא אנשים שלא מפתחים סימפטומים בשום שלב על אף שנדבקו, כלומר הם "נשאים" ולא "חולים".

 

פרה-סימפטומטיים – מדובר באנשים שנמצאים בשלב האינקובציה (דגירה) של המחלה ויפתחו סימפטומים בתוך כמה ימים.

 

ארגון הבריאות העולמי משתמש בהגדרה המדעית של אסימפטומטיים. לעומת זאת, אנשים רבים בציבור הרחב מפרשים את המונח "אסימפטומטי" כאדם שלא מציג בנקודת הזמן הנוכחית סימפטומים ברורים של קורונה. לכן, תחת הגדרה זו, בעיני חלק מהציבור, נופלים למשל אנשים פרה-סימפטומטיים, ואף אנשים עם מיעוט של סימפטומים קלים – כששניהם לא היו נחשבים אסימפטומטיים לפי הגדרת ה-WHO. לכן הדקויות במקרה זה הן משמעותיות, וחוסר האחידות בשימוש והבנה של המונח הביאו לכשלי תקשורת של הימים האחרונים.

 

האם הדבקה יכולה להתרחש גם כשאדם הוא "חסר סימפטומים"?

 

אם ניקח את ההגדרה הרחבה יותר, הכוללת אנשים שטרם פיתחו סימפטומים, אנשים שהם באמת אסימפטומטיים (לא מפתחים תסמינים בשום שלב) ואלו עם מיעוט של תסמינים קלים, נראה שכל אלו יחד מהווים 50%-40% מהאנשים שתוצאות בדיקותיהם לנגיף הקורונה חיוביות, על פי סקירה ספרותית שפורסמה לאחרונה.

 

נוסף על כך, המרכז למניעה ובקרה של מחלות (CDC) האמריקאי, מעריך כי כ-40% ממקרי ההדבקה בקורונה מתרחשים טרם הופעת סימפטומים אצל האדם המדביק – הדבקה פרה-סימפטומטית. כלומר, ישנה חשיבות עליונה, כידוע לנו, להקפדה על אמצעי ריחוק חברתי, חבישת מסיכות ועוד, על מנת למנוע שיעור נרחב מההדבקה – כי אין לנו אפשרות לדעת האם אדם שפגשנו, שעל פניו נראה בריא, הוא מדבק או לא.

בהקשר זה, אחד האתגרים העומדים בפני מדענים בתקופה האחרונה הוא להצליח להבדיל בין הדבקה שנעשית על ידי חולים פעילים, לעומת הדבקה שנעשית על ידי נשאים אסימפטומטיים או חולים פרה-סימפטומטיים. בנוסף, לא ברור עדיין האם נשאים אסימפטומטיים מדבקים באותה מידה כמו חולים קלים.

 

כמה מחקרים בדקו את הנושא, וכיום המסקנות סותרות – מחקר אחד למשל מצא עומס נגיפי זהה בנשאים אסימפטומטיים לעומת חולים עם תסמינים, ומחקר אחר מצא אצל האסימפטומטיים עומס נגיפי נמוך יותר. ההשערות הן שבדומה למחלות זיהומיות אחרות, כך גם כשמדובר בנגיף הקורונה, ככל שהעומס הנגיפי גבוה יותר אצל אדם מסוים, כך הסיכוי שאדם זה ידביק אחרים עולה.

 

איך מחקרים בודקים את היקף וצורת ההדבקה בידי אדם מסוים?

 

שיטת המחקר נקראת "contact-tracing", וזה בעצם זהה ל"חקירה האפדימיולוגית" שמשרד הבריאות מפרסם לכל חולה קורונה שמתגלה – עבודת בילוש שבודקת איפה החולה היה בכל יום ושעה ועם מי הוא היה במגע, במטרה גם לאתר ממי האדם הזה נדבק. גם מחקרים מדעיים משתמשים במידע זה או במידע שמכוני מחקר ואוניברסיטאות אוספים, על מנת להבין את הצד המדעי של דפוס ההדבקה (תוך שימוש באמצעים נוספים של אפיון וגידול הנגיף במעבדה ועוד).

 

הבעייתיות בשיטה זו ככלל, ובשימושה במחקרים בפרט, נטועה בפרק הזמן הגדול שעובר מרגע ההידבקות ועד הרגע בו מתקבלת תוצאה חיובית בבדיקה. ניקח לדוגמא את גידי וטלי. גידי נדבק בקורונה מטלי ביום 0. מיום מההדבקה יחלפו כמה ימים עד שגידי יפתח תסמינים קלים, וסך הכל יחלפו בממוצע 5.5 ימים עד שגידי ייבדק לקורונה. כלומר, טלי שהדביקה אותו היתה בשלב המדבק של המחלה 11-8 ימים קודם לביצוע בדיקת הקורונה של גידי, ולכן יש סבירות גבוהה שבעת ביצוע בדיקת RT-PCR לנגיף טלי כבר תקבל תוצאה שלילית. מסיבה זו יש צורך בתכנון מחקרים מקיפים ומדויקים יותר בנושא זה.

 

נציגת ה-WHO, בציטוטה, התייחסה למספר מועט של מחקרי "contact-tracing" שפורסמו עד היום, שהם קטנים ולא איכותניים. כלומר, בשל אי הבהירות הרבה סביב הנושא ומיעוט מחקרים איכותניים גדולים, הצהרתה של הנציגה אינה מבוססת דיה, ובצירוף עם קצר התקשורת של המדיה והציבור בהבנת המונח, נוצרה אי הבנה חמורה.

 

לסיכום, אנו יודעים כיום שמתקיימת הדבקה על ידי אנשים פרה-סימפטומטיים, וגם הדבקה על ידי אסימפטומטיים מתקיימת בבירור, אך טרם ברור מה היקפה וחומרתה.

 

מקורות

http://archive.vn/5R9hI

 

https://www.acpjournals.org/doi/10.7326/M20-3012

 

https://www.cdc.gov/coronavirus/2019-ncov/hcp/planning-scenarios.html

 

https://www.medrxiv.org/content/10.1101/2020.04.17.20053157v1.full.pdf

 

https://www.bmj.com/content/369/bmj.m1443

 

https://www.medrxiv.org/content/10.1101/2020.04.12.20062943v1

 

https://healthfeedback.org/evaluation/people-who-do-not-show-symptoms-contribute-to-significant-covid-19-transmission-contrary-to-cnbc-report/?fbclid=IwAR02GLJg3mmcKRX21k6uPAD1XC88kRwaLarNV1xHL3_YIy3rpADXDTpVqQg

 

מדינט מספקת מידע חיוני לצורך קבלת החלטה רפואית בהתאמה לפרופיל המטופל והמקרה הרפואי שלו

Share on whatsapp
Share on linkedin
Share on twitter
Share on facebook

נשמח לעמוד לשירותכם

אנא מלאו את פרטיכם להתחלת התהליך:

×