מה הקשר בין דרווין לנגיף הקורונה, והאם ייתכן שנגיף הקורונה הפך לאחרונה למסוכן פחות?

התשובה לשאלה השניה שנויה מאוד במחלוקת ומתנהל סביבה בימים האחרונים דיון נחרץ בין מומחים מרחבי העולם. נציג היום את העמדות השונות בנוגע לנושא זה, מה ידוע לנו עד כה מבחינה מדעית, ואיך כל זה קשור לצ'ארלס דרווין?

הדיון החל בעקבות הצהרה של ד"ר זגרילו, מנהל בית חולים במילאנו, שטען בראיון לרשת הטלוויזיה הלאומית של איטליה ש"הנגיף אינו קיים כבר קלינית באיטליה" כלומר הנגיף כבר לא בא לידי ביטוי מבחינת תחלואה, בשל העובדה שאצל חולים חדשים המגיעים לבית החולים נמצאו בזמן האחרון כמויות קטנות יותר של הנגיף במערכת הנשימה העליונה (עומס נגיפי נמוך) לעומת חולים מלפני מספר חודשים.

בראיונות נוספים לאחר ההצהרה, ד"ר זגרילו העלה סברה שחל שינוי כלשהו באינטראקציה בין הנגיף לקולטנים שהוא נקשר אליהם בתאי גופנו. הוא הוסיף שאמנם אין לו הוכחה לכך שהנגיף אכן עבר שינוי, אך הוא לא יכול להתעלם מהשיפור הנצפה בצפון איטליה, במציאות הקלינית בשטח.

רופא נוסף, ד"ר מטאו באסטי, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית חולים בג'נואה, הסכים עם דבריו של ד"ר זגרילו ואמר ש"החוזק שהיה לנגיף לפני חודשיים הוא לא אותו החוזק שיש לו היום, וברור לנו ש-COVID-19 היא מחלה שונה היום".

התבטאויות אלו עוררו גלים של הסתייגויות וסתירות בקהילה המדעית, ומספר רופאים וגורמים בארגון הבריאות העולמי (WHO) הציבו עובדות וסברות אחרות המעמידות את תצפיות אלו בשאלה.

נקודה שחשוב שנבין אותה בכדי שנוכל להבין את הדיון בנושא זה, היא מה פירוש "שינוי" או "מוטציה" בנגיף או יצור אחר, ומה המשמעות של שינוי זה?

המשותף לכלל היצורים השונים הוא המצאות של חומר גנטי, ואצל כל היצורים מתרחשים עם הזמן שינויים ברצף הגנטי, הנקראים "מוטציות". מוטציות אלו מתרחשות באופן אקראי במהלך שכפול החומר הגנטי בשל טעויות של מנגנוני השכפול התאיים, או כתוצאה מהשפעות הסביבה (קרינה, כימיקלים ועוד).

צ'ארלס דרווין, אבי האבולוציה, טען כי "המותאם לסביבתו שורד". דרווין חקר בעלי חיים והבחין שכאשר אצל פרט מסוים מתרחשת מוטציה המקנה לו יכולת שמהווה יתרון על פני בעלי חיים אחרים (אם זה בשיפור היכולת בהשגת מזון, שיפור יכולת הרבייה, שיפור חוסנו ועוד), יש סיכוי גבוה יותר שיכולת/מוטציה זו תעבור "שימור" או "סלקציה" אבולוציונית – כלומר, לאורך מספר רב של דורות, נראה עם הזמן יותר ויותר פרטים מאותו זן שקיימת אצלם היכולת המשופרת הזו. דוגמה להמחשה – מוטציה בגן G6PD, הגורמת למחלת ה-G6PD, הפכה לאורך השנים לשכיחה יותר בקרב אוכלוסיית אפריקה לעומת שאר העולם. הסיבה המשוערת לכך היא העובדה שמוטציה זו מקנה גם באופן עקיף הגנה חלקית מפני מחלת המלריה, שהינה נפוצה מאוד באפריקה. לכן לאורך השנים, לאוכלוסיה עם מוטציה זו הוקנה יתרון הישרדותי שהגדיל את שכיחות המוטציה באוכלוסיה לאורך השנים.

מקור תמונה –https://www.statedclearly.com/videos/where-do-new-viruses-come-from/

 

למרות כל זאת חשוב לציין, כי מדענים מאמינים כי מבחינה מספרית אבסולוטית, כמות המוטציות השליליות הנוצרות אצל יצור חי גדולה יותר מאלו שמועילות לו.

מה בנוגע למזהמים – נגיפים וחיידקים למשל?
בשונה מבעלי חיים מורכבים יותר, יצורים אלו משכפלים את החומר הגנטי בתדירות גבוהה מאוד – לדוגמה, חיידק ה- E. Coli, אחד החיידקים הנפוצים ביותר במעיים שלנו, משתכפל כל 20 דקות בממוצע. נגיפים שונים משתכפלים בין כל כמה שעות לכל כמה ימים כתלות בזן, ובתנאי שהם פלשו למארח שמאפשר להם זאת כמובן. מסיבה זו, נגיפים וחיידקים יכולים לעבור תהליך של "אבולוציה מזורזת", מפני ששכפול תכוף משמעותו מוטציות תכופות ובהתאם לכך אופציה לשמר את המוטציות המועילות. ניתן לראות ביטוי לכך, למשל, בחיידקים אשר מפתחים עמידות לאנטיביוטיקות שונות תוך זמן קצר, או בנגיפים כמו נגיף השפעת, שבין עונה לעונה עובר מוטציות ושיפורים אשר מצריכים את שינוי החיסון מידי שנה.

כאשר הגנום הינו מסוג RNA, כמו בנגיפי הקורונה או השפעת למשל, מתווסף למוטציות האקראיות חוסר יציבות כימי, בשל היות ה-RNA חשוף לסביבה התאית ופגיע יותר מחומר מסוג DNA. עובדה זו גורמת ליצירת מוטציות נוספות.

במידה ומוטציה כלשהי שנוצרה באופן אקראי, מקנה לנגיף יכולת משופרת להשתכפל, לפלוש לתאים או כל יתרון אחר, יש סבירות גבוהה שהיא תעבור "סלקציה" לאורך הדורות ונראה בהמשך את הנגיף בגרסתו המשופרת. אך יש כאן צורך באיזון דק – מפני שמחקרים מראים שכאשר נגיפים מתחילים להשתכפל מהר מידי, נוצרות אצלם יותר טעויות בשכפול אשר מביאות בסופו של דבר לירידה ביכולות הנגיף ולהפיכתו לפחות מסוכן עם הזמן. בעצם, כמות המוטציות הלא טובות מתחילה לעלות בהרבה על כמות המוטציות הטובות האקראיות, והנגיף נחלש לאורך הזמן.

מצד שני, אם מוטציות יהפכו נגיף להרבה יותר "מוצלח" מבחינת יכולת ההדבקה, השכפול ויכולת האלימות שלו, הוא יגרום להרבה יותר מקרי תמותה. דבר זה נוגד את ה"אינטרס" של הנגיף, מפני שכאשר המארח שלו מת, הנגיף מת איתו ואין לו יכולת להמשיך להדביק. לכן יש לו צורך לשמר איזון מסוים בין יכולת ה"אלימות" שלו לבין השארת המארח בחיים בכדי שהוא יוכל להמשיך להתרבות ולהתקיים.

אז האם נגיף הקורונה החדש עובר מוטציות, ובאיזה תדירות?

מאז פרוץ מגפת הקורונה, מתבצע מאמץ בינלאומי לשיתוף מידע אודות הרצף הגנטי של נגיף הקורונה, במטרה לאתר מוטציות משמעותיות וללמוד עוד על הנגיף. לצורך כך, הוקם מאגר ייעודי, אליו מדענים מעלים את תוצאות הריצוף הגנטי של נגיף הקורונה החדש. למאגר הנ"ל הועלו עד היום יותר מ-37,000 ריצופים גנטיים של נגיף הקורונה.

מדענים עוקבים אחר ריצופים אלו באופן תמידי, ולהלן המסקנות העולות מהמידע שהצטבר עד כה:

  • נראה שנגיף הקורונה החדש עובר מוטציות בתדירות נמוכה יחסית של כ-25 מוטציות בשנה, לעומת נגיף השפעת למשל, שעובר כ-50 מוטציות בשנה.
  • בשל העובדה שהרצף הגנטי של נגיף הקורונה הינו ארוך בערך פי שניים מזה של נגיף השפעת, ניתן להגיד שקצב המוטציות שלו בעצם נמוך פי 4 מזה של נגיף השפעת, עובדה מעודדת יחסית מבחינת היכולת לייצר חיסון שיוכל להגן לאורך זמן רב יחסית על האוכלוסיה.

 

נחזור לדיון שלנו – האם באמת התצפיות שעליהן מדווחים רופאים באיטליה נובעות ממוטציות בנגיף עצמו הגורמות לירידה ביכולת ההדבקה שלו או בחומרת המחלה לה הוא גורם?

רוב הדעות אומרות שהתשובה לשאלה זו היא שלילית. ד"ר ווהן קופר, מומחה למחלות זיהומיות מאוניברסיטת פיטסבורג, ציין כי, כפי שראינו מתוצאות הריצוף, נגיף הקורונה עובר שינויים בתדירות נמוכה יחסית,  ועל כן סביר שהירידה בכמות עותקי הנגיף שנצפית באיטליה נובעת דווקא משינויים בהתנהגות האנושית (מודעות והקפדה על ריחוק חברתי ואמצעי זהירות) ושינויים בטיפול הרפואי המקובל, אשר יחד מביאים להפחתה בהעברה של הנגיף ולכמויות עותקים קטנות יותר אשר עוברות מאדם לאדם.

חוקרים במדינות אחרות, למשל מבית החולים Mount Sinai בניו יורק, מדווחים כי אצלם לא נצפתה ירידה בעומס הנגיפי שנצפה אצל חולים, בשונה מהדיווחים באיטליה, וכמו כן הם לא צפו בשינויים משמעותיים ברצף הגנטי של הנגיף בניו יורק.

במקביל, מומחים מה-WHO הגיבו לטענות הרופאים מאיטליה במסיבת עיתונאים ביום שלישי האחרון. ד"ר מייקל ריאן, אפידמיולוג ובכיר בארגון, אמר שכל תצפית חדשה צריכה להבחן בקפידה, אך לא ניתן כעת להגיד שהנגיף הפך לקטלני פחות מפני שאלפי אנשים ברחבי העולם עדיין מתים בכל יום כתוצאה מהמחלה. בנוסף, הוא ציין שבנגיפים אחרים אנו יודעים שכמות הנגיף אליה אדם נחשף תשפיע על חומרת המחלה, ולכן ייתכן שזוהי הסיבה לתצפית – בשל המאמצים הרבים שנעשים בקהילה ועל ידי גורמים רפואיים במניעה וטיפול במחלה, אנו רואים בחלק מהמקומות תמונת שיפור אשר נובעת מהתמודדות טובה יותר של בני אדם עם הנגיף, ולא כתוצאה מהיחלשותו. הקשר בין מינון הנגיף אליו נחשפים, יחד עם אורך החשיפה ועוצמתה, לחומרת המחלה שאדם מפתח, הוכח בנגיפים אחרים אך טרם בנגיף הקורונה החדש. לכן יש צורך להמתין למחקרים מבוקרים בנושא בשביל לאשש את השערות אלו.

ד"ר ריאן סיים את דבריו בכך שציין שכולנו מקווים שהנגיף אכן נחלש, אך לעת עתה אין הוכחה לכך ועל כן העניין ימשיך להיבדק.

בנוסף, חשוב לזכור כי באזורים כמו צפון איטליה בהם הייתה הדבקה נרחבת, ייתכן וחלק גדול מהאוכלוסיה כבר נדבקו ופיתחו חסינות מפני הנגיף, ולכן ישנה ירידה בכמות וחומרת החולים, ולא בשל היחלשות הנגיף. נמתין לתוצאות סקרים סרולוגיים רחבי היקף בכדי לדעת זאת בוודאות.

לסיכום, למרות הרצון של כולנו להאמין לתגליות אופטימיות, חשוב שנזכור להסתכל על התמונה הגדולה בעולם ונסמוך על ראיות מדעיות מבוקרות לפני שנסיק מסקנות רחבות היקף.

 

מקורות:

https://journals.plos.org/plosbiology/article?id=10.1371/journal.pbio.3000003

https://www.livescience.com/coronavirus-mutation-rate.html

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28382932/

https://www.gisaid.org/

https://www.washingtonpost.com/health/experts-dispute-reports-coronavirus-is-becoming-less-lethal/2020/06/01/8f8ace7c-a432-11ea-b619-3f9133bbb482_story.html

https://www.rev.com/blog/transcripts/world-health-organization-who-coronavirus-press-conference-june-1

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK8181/

https://www.sciencealert.com/does-the-amount-of-covid-19-virus-you-are-exposed-to-determine-how-sick-you-ll-get

 

מדינט מספקת מידע חיוני לצורך קבלת החלטה רפואית בהתאמה לפרופיל המטופל והמקרה הרפואי שלו

Share on whatsapp
Share on linkedin
Share on twitter
Share on facebook

נשמח לעמוד לשירותכם

אנא מלאו את פרטיכם להתחלת התהליך:

×