האם בני אדם מפתחים חסינות לנגיף הקורונה?

התשובה לכך, ובכן, עוד לא ידועה לגמרי, אך נסקור היום את הסוגיות המרכזיות שיש עוד לפתור אותן, וגם את מה שכן ידוע עד כה.

כפי שדובר כבר בפוסט קודם, חשוב קודם כל להבין את ההבדל בין בדיקות אבחנתיות (המשתמשות בRT-PCR כדי לגלות את הנגיף עצמו), לבין בדיקות נוגדנים/סרולוגיות, אשר בודקות נוכחות של נוגדנים שהתפתחו כנגד הנגיף לאחר ההדבקה. נזכיר בקצרה כי נוגדן IgM- מהווה את קו ההגנה הראשון מתוך הנוגדנים. מופיע כ-3-5 ימים ראשונים לאחר חשיפה ראשונית לנגיף ונעלם לאחר כ-2-3 שבועות. לעומת זאת, נוגדן IgG- מהווה קו הגנה ארוך טווח הקשור לזיכרון חיסוני, מופיע לאחר כשבוע ונשאר לאורך זמן.

החשיבות של בדיקת הנוגדנים הינה שהיא מספקת לנו דיווח על ההיארעות האמיתית ובהתאם לכך, התמותה האמיתית, מנגיף הקורונה.

 

למה איננו יודעים עדיין אם קיימת חסינות ארוכת-טווח לנגיף הקורונה?

  1. ראשית, נגיף הקורונה הינו פתוגן חדש, ונדרשים מחקרים ארוכי-שנים כדי לקבל את התמונה המלאה אודות חסינות אליו. בנוסף, אם אכן קיימת חסינות כזו, לא ברור עדיין כמה זמן היא תחזיק מעמד. מחלות החצבת ואבעבועות הרוח למשל, ידועות ככאלה שהחסינות אליהם מחזיקה עשורים. בשונה מהם, מחלות כמו מלריה ואיידס מעוררות תגובה חיסונית, אבל הנוגדנים שנוצרים נגדם אינם אפקטיביים בנטרול הנגיף או לא גורמים להיווצרות זכרון חיסוני מספק (ולכן קשה לפתח להם חיסון מוצלח). נוסף על כך, לא ברור עדיין אם הנוגדנים הנבדקים בבדיקות הסרולוגיות הם אפקטיביים בנטרול הנגיף, ואילו השלכות יש לתשובה זו עבור חסינות מפני הדבקות מחדש. איננו יודעים גם מהי כמות הנוגדנים הנדרשת לחסינות.

 

מה ההערכות הנוכחיות אומרות בנוגע לכמה זמן סביר שהחסינות לנגיף הקורונה תמשך? ההערכות המהימנות ביותר שיש לנו כרגע מגיעות ממחקרים שנעשו בבני משפחת נגיפי הקורונה האחרים, ושם נראה שאצל חולים שפיתחו נוגדנים, החסינות (המתבטאת בכמות הנוגדנים) יורדת עם הזמן, אך עדיין ניתנת למדידה מעל שנה לאחר האשפוז. מחקרים אלו ביצעו בדיקות לאורך שנה או מעט יותר, ולכן תוצאתם אינם פוסלת את האופציה שתוך 3-4 שנים גל נוסף של נגיף הקורונה החדש יכול להתרחש ולגרום להתפרצות נוספת, מפני שאין אנו יודעים אם החסינות תמשך זמן כה רב. לעומת זאת, את החסינות לנגיף ה-MERS שהינו גם ממשפחת נגיפי הקורונה, המתבטאת בתאי זכרון מסוג T, ניתן למדוד עוד לאחר 4 שנים מההדבקה, זמן ארוך בהרבה מתגובת הנוגדנים.

 

  1. שנית, אנחנו עוד לא יודעים מהי רמת הנוגדנים בדם שמספיקה בשביל להגדיר חסינות.

  2. סוגיה נוספת היא איך ניתן להגדיר מה הסף להיווצרות "חסינות עדר" באוכלוסיה, אשר מספיק על מנת למנוע התפרצויות נוספות של מחלת הקורונה? ההגדרה של חסינות עדר היא האחוז המינימלי של פריטים חסינים באוכלוסיה, הדרושים על מנת להקנות הגנה מפני התפרצות נוספת של המחלה. ככל שמחלה הינה מדבקת יותר, אחוז זה הינו גבוה יותר (למשל, בחצבת, אחוז זה עומד על 92-95%). החישוב הזה תלוי במספר משתנים. הראשון בהם הוא R0, שחלקכם אולי שמעתם עליו – הוא מסמל כמה אנשים כל אדם חולה מדביק, באוכלוסיה בה תיאורטית כולם יכולים להדבק. ה-R0 לנגיף הקורונה החדש עומד על פי הערכות אחרונות על כ-2.2 (אך חשוב לציין שהמספר המדויק משתנה בין מדינות בהתאם לאמצעים שננקטו – ריחוק חברתי וכו'). לצורך השוואה, ה-R0 של חצבת מוערך לרוב כעומד על בין 12-18. בהתבסס על ה-R0 של 2.2, חישובי חסינות עדר משתנים בין מדינה למדינה אך מציעים כי יש צורך שלפחות 60% מהאוכלוסיה תהיה מחוסנת – או באופן טבעי (על ידי הדבקות) או בעזרת חיסון. חשוב לציין כי במידה וההערכה של R0 הינה נמוכה מהערך האמיתי שלה, אחוז החסינים שיידרש ליצירת חסינות עדר יהיה גדול יותר.

  3. בנוסף, רוב המידע שיש לנו על הסרולוגיה (בדיקות נוגדנים) מגיע ממטופלים שאושפזו עקב מחלה קשה. בקבוצה זו, כ90% מפתחים נוגדני IgG תוך שבועיים מהתפתחות סימפטומי המחלה, ובמקביל להופעת נוגדנים אלו, נראה שבדיקת ה-RT-PCR לנגיף הופכת לשלילית (ראו גרף, הסבר על הגרף נמצא בתחתית הפוסט).

    Symptom onset

    חוקרים מעריכים שיש קשר סיבתי בין תוצאות אלו. לכן השאלה שעדיין נשארת פתוחה היא מה הדפוס של תוצאות בדיקות הנוגדנים של חולים עם מחלה קלה או בינונית, או אסימפטומטיים, שלא אושפזו ולכן לא נבדקו? גם עבור אלו שיש עבורם תוצאות בדיקות, לא נעשה עד כה מעקב לאורך זמן על מנת להבין מתי הופיעו הנוגדנים.

 

סוגיה נוספת אשר חשוב להבין היא מה ההבדל בין הפעלה מחדש (reactivation) לבין הדבקה מחדש (reinfection)?

  • חלקכם אולי נתקלתם בידיעות שפורסמו בחודש שעבר אודות חולי קורונה בדרום קוריאה שהחלימו ואז נדבקו שוב בנגיף. בימים האחרונים התבהר כי ככל הנראה ידיעות אלו היו לא מדויקות, וכי מדובר במקרים של הפעלה מחדש, ולא הדבקה מחדש.
  • הפעלה מחדש היא כמו מנוי מציק שעשינו בזמנו, וכל פעם אנחנו בטוחים שביטלנו אותו אבל איך שהוא ממשיכים לראות את החיוב עבורו באשראי. אנחנו מנסים להתנער ממנו אבל הוא תמיד שם, וכך גם יכול לקרות עם נגיף הקורונה – אדם נדבק, אחרי זמן מה התסמינים עוברים, בדיקת ה-RT-PCR לנגיף יוצאת שלילית, הוא ורופאיו חושבים שהוא כבר החלים, הוא משתחרר לביתו ואז זמן קצר לאחר מכן התסמינים מתחילים שוב.
  • הדבקה מחדש היא כמו חתימה על חוזה למנוי חדש. כלומר, אדם נדבק, מחלים, הנגיף נעלם לחלוטין מגופו, ולאחר זמן ממושך (חודשים עד שנים) הוא נדבק שוב. זה מה שקורה עם נגיף השפעת למשל – בגלל הוריאציות בין הזנים השונים אשר מופיעים כל שנה, אנחנו צריכים להתחסן לשפעת מידי שנה.

 

למה הבדל זה הוא משמעותי?

כי אם חולי קורונה מחלימים ותוך זמן קצר נדבקים שוב, אז כל ההערכות שלנו בנוגע לפיתוח חסינות אינן רלוונטיות וזה מרמז על כך שתגובת מערכת החיסון מתרחשת במנגנון שעוד לא הוגדר במלואו. אבל אם יתברר שאין אפשרות להדבק שוב (תוך שנה-שנתיים לפחות) – אפשר להבין מכך שהנוגדנים שהגוף שלנו מייצר כשהוא פוגש את נגיף הקורונה לראשונה עובדים, לפחות לזמן מה.

 

תוצאות ראשוניות ממחקרים:

לצד חוסר הוודאות בעניין החסינות, ישנם מספר מדגמים קטנים שמצביעים על דפוס תגובה מסויים, אך יש להתייחס לתוצאות אלה בערבון מוגבל ולהמתין למדגמי אוכלוסייה גדולים יותר.

  1. לפני מספר ימים התפרסם מחקר רטרוספקטיבי (שבדק אחורה נתונים של מטופלים, בשונה ממחקר פרוספקטיבי בו בוחרים מטופלים למחקר ועוקבים אחריהם במסגרת המחקר) של קבוצת חוקרים ממחוז ווהאן בסין. החוקרים עקבו אחרי 55 חולי קורונה שאושפזו, ולאחר שמצבם השתפר ובדיקות ה-RT-PCR לנגיף יצאו שליליות, שוחררו לביתם. החוקרים מצאו כי אצל 5 מטופלים (9%) נראתה הפעלה מחדש של הנגיף, ו-4 מתוכם הראו סימפטומים לכך. כל חמשת המטופלים נמצאו שוב חיוביים לנגיף הקורונה בבדיקת RT-PCR על סמך דגימות מטוש. מעניין לציין, שחמשת המטופלים היו יחסית צעירים וללא גורמי סיכון משמעותיים.


טווח הזמן בין הבדיקה השלילית שהובילה לשחרור מבית החולים, לבדיקה שיצאה שוב חיובית, נע בין 4-17 ימים.

רגע, אז למה אלו חדשות טובות?

קודם כל, טווח זמן כל כך קצר כמעט שולל לחלוטין את האפשרות שמדובר על הדבקה מחדש. ישנן מגוון תיאוריות לאיך ולמה הפעלה מחדש מתרחשת. אחת מהן היא שהחולים הפסיקו לקבל טיפול, ושאריות הנגיף שהיו בגוף ועד אז דוכאו על ידי הטיפול, קפצו על ההזדמנות והתחילו שוב להתרבות.

  1. מאמר נוסף שפורסם לפני מספר ימים הציג 3 מקרים של מטופלים בסין שחלו ב-COVID-19 ואושפזו, וכמו במקרה הראשון, לאחר טיפול ו-2 בדיקות רצופות של RT-PCR שיצאו שליליות לנגיף, הועברו לבידוד נוסף של שבועיים. המטופלים נבדקו באופן קבוע בזמן הבידוד, ושלושתם התקבלו חזרה לאשפוז בתקופת הבידוד, לאחר 7, 9 ו-12 ימים כל אחד בשל תוצאת RT-PCR חיובית. לאף אחד מהם לא היה חום ורק אחד פיתח שיעול. מעניין לשים לב לתוצאות בדיקות הנוגדנים של מטופלים אלו: בזמן השחרור לאחר ההחלמה הראשונית, לשלושת המטופלים היו נוגדני IgG בדם, המתפקדים כפי שאמרנו על התפתחות קו הגנה שני, ונוגדני ה-IgM המתפקדים כקו הגנה ראשון בשלב המחלה החריפה הראשוני, כבר היו שליליים. גם בשלב בו המטופלים אושפזו שוב בשל בדיקת RT-PCR חיובית, נוגדני ה-IgG היו חיוביים (אם כי נמוכים במקצת) ונוגדני ה-IgM היו שליליים, מה שגם כן מרמז בחוזקה על התרחשות הפעלה מחדש ולא הדבקות מחדש.

  2. שני המאמרים האלו מסכמים את מה שידוע לנו בבני אדם עד כה בנוגע להדבקה מחדש, אך יש לנו גם תוצאות ממחקרים שנעשו בקופי רזוס, שהינם המודל הקרוב ביותר לבני אדם עליהם בודקים חיסונים וטיפולים נוספים. במחקר שהתפרסם במרץ האחרון, ארבעה קופי רזוס הודבקו בנגיף הקורונה, וחוקרים בדקו את מדדיהם וביצעו מעקב אודות הימצאות הנגיף עד שנראתה החלמה מהסימפטומים ובדיקות שליליות לנגיף ב-RT-PCR. כל הקופים פיתחו נוגדני IgG. לאחר מכן, החוקרים חשפו 2 מתוך 4 הקופים מחדש לכמויות גדולות של נגיף הקורונה. שני הקופים לא פיתחו מחלה חדשה, והיה נראה שנוגדני ה-IgG שפיתחו הספיקו על מנת להגן עליהם, לפחות בטווח הקצר (כחודש לאחר ההדבקה הראשונית).
  • שני מחקרים נוספים שהתבצעו בקופי רזוס, בדקו את עוצמת התגובה החיסונית בדמות נוגדני IgG בין קופים צעירים לקופים "קשישים", ומצא שלמרות שהקשישים סבלו ממחלה קשה יותר, עומס נגיפי גבוה יותר ועוד, כל הקופים, קשישים כצעירים, פיתחו תגובת נוגדנים חזקה עד 14 יום מהחשיפה.

 

לסיכום, יש עוד הרבה שאלות שנותרו פתוחות בנוגע לחסינות ארוכת-טווח מפני נגיף הקורונה, אך על פי מידע מוגבל שקיים עד כה, נראה שלפחות בטווח הזמן הקצר לאחר הידבקות ראשונית והחלמה, סביר שהופעה מחדש של בדיקות חיוביות לנגיף או סימפטומים קשורים להפעלה מחדש של הנגיף ולא הדבקה מחדש. ישנן כמובן גם סוגיות נוספות סביב פיתוח חסינות הקשורות למוטציות שהנגיף עובר עם הזמן, אך זהו נושא לפוסט נפרד.

 

הסבר על כל אחת מהדגימות בגרף המצורף:

-הקו הכחול מסמל את הסיכוי להמצאות הנגיף בבדיקת RT-PCR מדגימה שנלקחה במטוש מהנאזופארינקס (החלק האחורי של האף המתחבר עם הגרון)

-הקו האדום מסמל את הסיכוי להמצאות הנגיף בבדיקת RT-PCR מקנה הנשימה

-הקו הורוד מסמל את הסיכוי להמצאות הנגיף בבדיקת RT-PCR משטיפה ברונכו-אלוואולרית (הזרקת מי מלח לתוך הריאה בעזרת צינור דק ושאיבת הנוזל חזרה על מנת לאבחן את הימצאות הנגיף בריאות) או מדגימת כיח.

-הקו הצהוב מסמל את הסיכוי להמצאות הנגיף בבדיקת RT-PCR בצואה

-הקו המקווקו הסגול מסמל את הסיכוי להמצאות נוגדני IgM בדם

-הקו המקווקו הירוק מסמל את הסיכוי להמצאות נוגדני IgG בדם.

Symptom onset

 

מקורות:

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7102560/

https://onlinelibrary.wiley.com/doi/epdf/10.1002/jmv.25968

https://jamanetwork.com/journals/jama/fullarticle/2765837

https://www.thelancet.com/pdfs/journals/lancet/PIIS0140-6736(20)30985-5.pdf

https://onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1002/ame2.12108

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28757186

https://www.jimmunol.org/content/181/8/5490

https://wwwnc.cdc.gov/eid/article/23/7/17-0310_article

https://www.biorxiv.org/content/10.1101/2020.03.13.990226v1.full

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15757556

https://www.reuters.com/article/us-health-coronavirus-southkorea-explain/explainer-south-korean-findings-suggest-reinfected-coronavirus-cases-are-false-positives-idUSKBN22J0HR

Share on whatsapp
Share on linkedin
Share on twitter
Share on facebook

נשמח לעמוד לשירותכם

אנא מלאו את פרטיכם להתחלת התהליך: