ילדים ו-COVID-19- מא' עד ת'

לקראת החזרה לשגרה היחסית בגנים ובבתי הספר ולאור פרסום דו"ח גרטנר, הרבה הורים שואלים האם נכון להחזיר את ילדיהם למסגרת זו בשלב זה של המגיפה, ועד כמה החזרה לשגרה מעמידה את הילדים והמשפחות בסכנה. בפוסט הזה נסקור את כל הידוע בנוגע לאיך המחלה משפיעה על ילדים, מה תפקידם בשרשרת ההדבקה ומה ידוע על הסיכון שבחזרה לשגרת הלימודים. נדגיש כי ישנה אי וודאות גדולה סביב נושא זה, והמידע המוצג כאן מתאר את הנתונים הידועים היום ולא מהווה המלצה או דעה.

 

תקציר: לפי העדויות שפורסמו עד כה, ילדים עלולים להעביר את הנגיף למבוגרים, אך בשיעור נמוך יותר מאשר הדבקה בקרב מבוגרים. נושא פתיחת בתי הספר הוא שנוי במחלוקת בכל רחבי העולם, אך אין עדויות חד משמעיות בנוגע לתפקיד הילדים בשרשרת העברת הנגיף בקהילה.

 

רקע- ילדים ו-COVID-19

במהלך החודשים האחרונים בוצעו מספר מחקרים גדולים אשר בחנו את התייצגות ואופי המחלה בילדים (מתחת לגיל 18). להלן הממצאים העיקריים מהמחקרים הללו:

  1. נתונים אפידמיולוגיים-
  • 32% מהמקרים בין גילאי 15-17, 27% בין גילאי 10-14, 15% בילדים מתחת לגיל שנה, 11% בין גילאי 1-4, 15% בין גילאי 5-9. גיל חציון- 11.
  • 57% מהמקרים תוארו בזכרים
  1. היארעות באוכלוסיה- נכון לתחילת אפריל, ילדים היוו 1.7% מכלל המקרים החיוביים בארה"ב.
  2. סימפטומים נפוצים- חום, שיעול, קוצר נשימה, כאב גרון.
  3. מהלך המחלה-
  • בין 4-16% מהילדים תוארו כאסימפטומטיים, 50.9% סימפטומים קלים, 38.8% סימפטומים בינוניים. חשוב לציין כי מספר המקרים האסימפטומטיים שדווח שונה בין מדינות בהתאם לתפוצת הבדיקות באוכלוסייה הכללית.
  • מחלה קשה הכללה מצוקה נשימתית אקוטית (ARDS) או כשל רב מערכתי נרשמה בכ- 0.6% מהמקרים החיוביים.
  • תוארו מקרים נדירים של סיבוכי מחלה כגון דלקת בשריר הלב (מיוקרדיטיס), דלקת ריאות, סערת ציטוקינים.
  • שיעורי התמותה מאוד נמוכים בקרב ילדים. בסין שיעורי התמותה בקרב ילדים עמדו על 0.2%, בשאר המדינות מדובר במקרי תמותה מעטים שלא נמדדים באחוזים.
  • נציין כי לאחרונה פורסמה ידיעה מטעם שירותי הבריאות בבריטניה (NHS) על עלייה במספר המקרים של ילדים שחלו ב-COVID-19 וחוו מחלה קשה וסוערת. אמנם כותרות העיתונים הסתערו על הידיעה, אך בפועל, גם על פי ארגון רופאי טיפול נמרץ ילדים בבריטניה (PICS) לא נראה שיש עלייה משמעותית במספר הילדים במצב קשה, אך הדגישו כי יש לשים לב ולחשוד במאפיינים ספציפיים של הסתמנות המחלה.
  1. גורמי סיכון למחלה קשה- כאמור, מחלה קשה ומקרי מוות נדירים מאוד בילדים. גורמי סיכון למחלה קשה כוללים מחלות ריאה כרוניות (כולל אסתמה), מחלות לב ומדוכאי חיסון.

 

מה המגבלות הקיימות על מנת להבין לעומק את דפוס העברת הנגיף?

  • מבנה האוכלוסייה- חשוב לזכור כי שיעור הילדים במדינות במזרח אסיה ושיעור הילדים בערים מסוימות בישראל הוא שונה בתכלית. במדינות מסוימות במזרח אסיה למרבית המשפחות יש בממוצע 1-2 ילדים. לעומת זאת, כותרות דרמטיות מהימים האחרונים דיווחו על עלייה במספר הילדים שנדבקו בחודש האחרון, אבל אם נסתכל באופן יותר ביקורתי על הדיווחים האלה, נבין כי ייתכן והעלייה נובעת מהדבקה בקרב אוכלוסיות אשר שיעור הילדים בהן גבוה מאוד.
  • שיעור הבדיקות בקרב ילדים- אחת הבעיות שתורמת לאי הוודאות היא שילדים נבדקים פחות ממבוגרים, זאת בגלל שמציגים פחות סימפטומים, ולכן שיעור הנדבקים בקרב ילדים עלול להיות גבוה באופן משמעותי. עם זאת, בבדיקות רנדומליות באיסלנד, לא מצאו מקרה חיובי אחד בקרב 848 ילדים שנבדקו. בעייריה באיטליה, שם 2.6% מהאוכלוסיה אובחנה כחיובית, נמצא כי שיעור ההדבקה בקרב ילדים מתחת לגיל 10 עומד על 0%.
  • חקירות אפידימיולוגיות בצל הסגר- חשוב לזכור כי מקרים רבים שדווחו היו כאשר מסגרות החינוך היו סגורות, ולכן אין מידע רב בנוגע לאופן ההעברה בזמן התנהלות שגרתית. המקרים בעיקר מתארים העברה במסגרת הבית.

 

כיצד בוחנים האם הילדים היוו את המקור להדבקה?

בזכות כל החקירות האפידימיולוגית (שאת פרטיהן ניתן לראות באתר של משרד הבריאות בזכות הצוותים שעובדים על כך יום וליל) ניתן להבין יותר לעומק את דפוסי העברת הנגיף בקרב אנשים. מלבד החשיבות העצומה של החקירות על מנת למנוע המשך הדבקה בקרב הקהילה, החקירות מגלות פרטים חשובים גם בנוגע לדרך ההעברה ולנשאי הנגיף. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא פנדמיית ה-HIV – לפני כ-35 שנים התגלה הנגיף וגרם לבהלה עצומה ובזכות חקירות מקיפות התגלו מאפייני העברתו.

 

מה התפקיד של ילדים בהעברת הנגיף?

לפי הנתונים הקודמים כבר ראינו שאכן ילדים נדבקים בנגיף, אך התפקיד שלהם בהעברת המחלה לא ברור ונכון להיום אין מספיק מידע כדי לקבוע מה תפקיד הילדים בהעברה.

על מנת לבדוק את הנושא, אספנו מספר מחקרים שפורסמו בימים האחרונים שניסו לענות על השאלה האם ילדים מעבירים את הנגיף:

  1. הדו"ח המרכזי ביותר שפורסם לאחרונה הגיע מטעם ארגון הבריאות העולמי וה- Royal College of Paediatrics and Child Health, בו נבדקו 78 מחקרים שבוצעו ברחבי העולם (רובם בסין) שבחנו את יכולת העברת הנגיף בקרב ילדים. ממצאי המחקר קבעו כי נראה שילדים לא מהווים תפקיד משמעותי בהעברת הנגיף, אך נמצא כי הם עדיין יכולים להעביר אותו במקרים מסוימים, ולא נמצא ולו מקרה אחד של ילד מתחת ל-10 שהעביר את הנגיף לאנשים עימם בא במגע.
  2. דו"ח מאוסטרליה מטעם  New South Wales Health’s Centre for Immunisation Research and Surveillance פורסם לאחר שהחוקרים עקבו אחר כל הקשרים שהיו בקרב 10 תיכונים ו5 בתי ספר יסודיים. נאסף מידע על 863 קשרים של 9 ילדים ו9 אנשי צוות. נמצא כי ככל הנראה כתוצאה מכך נדבקו ילד אחד ובן נוער אחד, אך אף מבוגר לא נדבק.
  3. היו מעל ל-50 פרסומים המתארים חקירות אפידמיולוגיות מהמזרח שחקרו שרשראות הדבקה. רק מעט מתוכם הדגימו מקרי הדבקה במבוגרים בעקבות ילדים שנמצאו חיוביים.
  4. אחד מהמקרים המפורסמים שזכו לכותרות רבות בימים האחרונים מתאר ילד בן 9 מצרפת, שנמצא חיובי ל- COVID-19 והיה סימפטומטי, אך בחקירה נמצא כי הוא לא הדביק אף אחד מ-170 אנשים עימם בא במגע במהלך מחלתו. כמו כן נמצא כי הילד היה חיובי בבדיקה גם לנגיף השפעת וגם לנגיף הגורם לצינון (Common cold). אחיו של הילד נדבקו בשני אלה, אך לא בנגיף הקורונה החדש.
  5. בנורווגיה, במסגרת חקירת המקרים הראשונים שהופיעו במדינה, נמצא כי 4 בני נוער מתןך 410 מקרים שנבדקו היוו חלק בשרשרת ההדבקה. נציין כי לא נמצאו ילדים חיוביים במסגרת חקירות אלו.

 

נזכיר גם את דו"ח גרטנר שפורסם לאחרונה, שבדק משפחות בבני ברק. הסיבה לכך שלא כללנו דו"ח זה ברשימת המחקרים היא שהדו"ח מתאר מודל המבוסס על המקרים שתוארו בעיר, ועל פי המודל כתבו את מסקנותיו. נציין כי כפי שכבר ציינו בעבר, המודלים שפורסמו עד כה לא הצליחו לנבא באופן מדויק את המשך התפשטות המגיפה.

 

האם יש בסיס להשערה מדוע ילדים מעבירים את המחלה בשיעור נמוך יותר?

אחת ההשערות לכך שילדים חווים מחלה קלה יותר ומעבירים את המחלה בשיעור נמוך יותר היא שהעומס הנגיפי שלהם נמוך. ידוע כי על מנת להדביק, יש צורך בהעברת כמות מסוימת של הפתוגן. גם בנוגע להשערה זו אין תשובה חד משמעית, להלן מספר הוכחות המדגישות את אי הוודאות סביב נושא זה:

  • מדען גרמני בכיר בשם כריסטיאן דרוסטן מצא כי העומס הויראלי שנמצא אצל ילדים גבוה בדומה למבוגרים ולכן מסקנתו הייתה הסיק כי ילדים עדיין עלולים להדביק כמו מבוגרים.
  • בנוסף, מחקר בסין השווה 76 חולים (לא ילדים), שחלקם היו עם מחלה קלה או אסימפטומטיים וחלקם עם מחלה קשה, ומצא כי העומס הנגיפי היה פי 60 גבוה יותר בקרב המקרים הקשים מאשר המקרים הקלים והאסימפטומטיים.
  • דיווח נוסף מסינגפור על מקרה שכלל תינוק שנדבק מהוריו והמטפלת שלו, מצא כי לתינוק האסימפטומטי היה עומס נגיפי גבוה במיוחד, שנמדד בדם וגם במשטח אף.

 

מהי השפעת סגירת בתי הספר בהשתלטות על הפצת הנגיף?

  • אנו רגילים לעובדה שמחלות ילדות רבות מגיעות מהגן או מבית הספר, אך חשוב לזכור שהדבר עוד לא הוכח בנוגע לנגיף הנוכחי המתנהג באופן שונה ממה שאנחנו מכירים.
  • אחד הדברים שהכי אפיינו את האפידמיות בשנים האחרונות באסיה, בהן נעשה מעקב אפידימיולוגי מקיף, הוא שהילדים נדבקו במסגרת הבית ולא במסגרת בתי הספר. לדוגמא, מידע מהתפרצות מגיפת הSARS ב-2003 מצביע על השפעה מוגבלת בהשתלטות על התפרצות הנגיף בעקבות סגירת בתי הספר.
  • מחקר מטעם University College London סקר 16 פרסומים של התפרצויות קורונה אחרות כולל זאת של 2003, ומצא כי סגירת בתי ספר לא עזרה לשלוט במגיפה. הם הסיקו כי כאשר מדובר במחלה שפוגעת יותר בילדים וקצב ההעברה שלה יחסית נמוך, אז אין ספק כי לסגירת בתי ספר יש השפעה עצומה, אך זה לא המקרה כאן. האימפקט האמיתי במגיפה מגיע מבידוד מקרים חיוביים ויכול להיות אפקטיבי רק כאשר נצמדים להנחיות. עם זאת, אולי סגירת מוסדות החינוך לכשלעצמם לא מהווה הבדל משמעותי, אבל בשילוב עם אמצעי ריחוק ובידוד חברתי נוספים, האפקט יעיל יותר.

 

לסיכום, עפ"י הידוע היום לא ניתן להסיק באופן חד משמעי לגבי תפקיד הילדים בהעברת המחלה. לפי הנתונים, הסיכון של החזרת הילדים למוסדות החינוך איננו אפסי, אך לא ברור עד כמה הסיכון משמעותי לשאר האוכלוסייה.

 

מקורות:

https://www.thelancet.com/journals/lanchi/article/PIIS2352-4642(20)30095-X/fulltext

https://www.cdc.gov/coronavirus/2019-ncov/php/principles-contact-tracing.html

https://www.manxradio.com/news/world-news/coronavirus-no-child-known-to-have-passed-covid-19-to-adults-global-study-finds/

https://www.fhi.no/en/publ/2020/The-role-of-children-in-the-transmission-of-covid-19/

https://www.unicef.org/documents/framework-reopening-schools

https://www.israelhayom.co.il/sites/default/files/%D7%93%D7%95%D7%97%20%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F%20%D7%92%D7%A8%D7%98%D7%A0%D7%A8.pdf

https://www.theguardian.com/world/2020/apr/27/confusing-and-stressful-the-debate-around-children-and-coronavirus-as-australian-schools-reopen

https://www.theguardian.com/world/2020/apr/30/coronavirus-scientists-caution-against-reopening-schools

https://www.theguardian.com/world/2020/apr/26/children-unlikely-to-transmit-coronavirus-says-study-cited-in-pms-push-to-reopen-schools

https://www.theguardian.com/world/2020/apr/21/boy-with-covid-19-did-not-transmit-disease-to-more-than-170-contacts

https://www.theguardian.com/education/2020/apr/06/school-closures-have-little-impact-on-spread-of-coronavirus-study

https://www.cdc.gov/mmwr/volumes/69/wr/mm6914e4.htm

https://hms.harvard.edu/news/covid-19-children

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5722854,00.html

https://ourworldindata.org/coronavirus

https://www.avert.org/professionals/history-hiv-aids/overview

https://www.businessinsider.com/children-do-transmit-covid-19-says-researcher-amid-confusion-2020-4

Share on whatsapp
Share on linkedin
Share on twitter
Share on facebook

נשמח לעמוד לשירותכם

אנא מלאו את פרטיכם להתחלת התהליך: