מבט אל הפרסומים בקהילה המדעית בימי הקורונה

התפרצות נגיף הקורונה הובילה לשטף רב של פרסומים מדעיים מכל קצוות הקשת המדעית, ממוסדות ענק ועד לגופים עצמאיים קטנים, המתפרסמים בקצב שלא נראה כדוגמתו. לדוגמא, בשבוע האחרון פורסמו מעל ל-499 מאמרים עפ"י מאגר המידע המיוחד שהוקם ע"י ה- NIH ו-NCBI, וזאת בהשוואה לשבוע הראשון של פברואר בו פורסמו כ-100 מאמרים. מספרים אלו עוד צפויים לעלות בשבועות הקרובים, עם פרסום תוצאות מחקרים שהחלו עם פרוץ המגיפה.

תקציר: ישנם פרסומים רבים בתקופה זו, אך יש צורך בעין ביקורתית על מנת להבדיל בין עיקר ותפל. העיקר- לא להאמין לכל ידיעה שמפורסמת.

 

רקע כללי על ספרות מקצועית וביקורת מאמרים

על אף החשיבות הגדולה ויעילותן של חלק מהעבודות שפורסמו, ולמרות הצורך הגדול בשיתוף מידע באופן המהיר ביותר בתקופה זו, עדיין ישנם לא מעט פרסומים גולמיים ופרסומים שאינם עוברים ביקורת עמיתים. פרסומים אלו אינם עוברים ביקורת קפדנית כמצופה מפרסום מדעי והם בעלי תוקף מדעי נמוך יותר, אם בכלל. פרסומים שכאלו עלולים להיות מטעים בעין בלתי ביקורתית, וחלקם כבר התגלו כפגומים ואף שגויים לחלוטין, ועל כן החוקרים שפרסמו אותם נאלצו לחזור בהם מהמסקנות אליהם הגיעו ולהסיר אותם מהמאגרים.

הקהילה המדעית מעריכה איכות מחקר על פי מספר מדדים, ביניהם אופן ביצוע המחקר (לדוגמא, מחקרים קליניים מסוג מחקרי התערבות שמשתמשים ברנדומזציה נקראים Randomized controlled trial, נחשבים לאמינים ומונעים הטיות מסוגים שונים), קיום ואופי קבוצת הביקורת, כמות המשתתפים במחקר (ככל שיש יותר משתתפים כך ניתן להגיע למסקנות יותר אמינות ולמשמעות סטטיסטית) ועוד.

חשוב להדגיש כי ישנם סוגים שונים של פרסומים בקהילה המדעית. חלקם מתארים תוצאות מחקר שבוצע, חלקם מתארים סקירת ספרות על כל הידוע עד כה בנושא מסויים וחלקם מתארים את דעתו או עמדתו של חוקר בעניין כל שהוא.

לקריאה נוספת- מומלץ לקרוא את הכתבה של מדע גדול, בקטנה –
כיצד קוראים מאמרים מדעיים?

 

מדוע חלק מהמאמרים המתפרסמים בימים אלו אינם אמינים?

כ-60% מהפרסומים בתקופה זו הינם preprints – פרסומים אשר מתפרסמים במאגרי מידע ייעודיים ישירות על ידי החוקרים מיד בסיום כתיבת המאמרים, זאת ללא ביקורת חיצונית או ולידציות מקובלות.

פרסומים רבים ממאגרי המידע הללו מאומצים על ידי התקשורת והרשתות החברתיות וחשיפתם לציבור גבוהה, זאת על אף שמסקנותיהם לא התקבלו על ידי הקהילה המדעית באופן רשמי. בחלק מהמקרים, המסקנות היו מוטות או שגויות, וגם הגבירו את הפחד והחרדה מהנגיף.

דוגמא בולטת בנושא הינה מאמר שפורסם על ידי חוקרים מהודו בו דווח על דמיון "מופלא" בין SARS-COV-2 ונגיף ה- HIV הגורם למחלת האיידס. תוצאות מחקר זה גרפו תגובות חריפות מצד חוקרים רבים בעולם והובילו לדחיית המסקנות על ידי הקהילה המדעית (מאמרים כאלה מוגדרים בתור RETRACTED, מילה אחת עם משמעויות מרחיקות לכת עבור החוקר והמוסד בו הוא עובד) ומחיקתו מן המאגר. למרות זאת, בפרק הזמן בו המאמר היה זמין לקריאה הוא הספיק להתפרסם ב17000 ציוצים בטוויטר ולהופיע ב-25 מדורי חדשות.

 

לסיכום הנושא, החלטנו להביא לעיונכם סיכומים של מספר מאמרים בתחומים שונים שפורסמו בתקופה האחרונה. מאמרים אלו פורסמו בכתבי עת נחשבים, עברו ביקורת עמיתים וניתן לסמוך עליהם בתור פרסומים אמינים. 

חשוב להזכיר כי למרות האמינות והתוקף המדעי שניתן לפרסומים אלו, המידע משתנה מיום ליום בתקופה זו ולכן פרסום רלוונטי שקראנו, יכול להתגלות כשגוי בהמשך עם פרסום מחקרים נוספים שחקרו את הנושא לעומק.

 

אפידמיולוגיה

Case-Fatality Rate and Characteristics of Patients Dying in Relation to COVID-19 in Italy

Coronavirus Disease 2019 (COVID-19) in Italy

במאמרים אלו מוצג סיכום אפידימיולוגי על COVID-19 באיטליה, פורסם בJAMA.

אחוז התמותה ביחס לכמות הנדבקים- צוין במאמר כי הוא גבוה מבמדינות אחרות. במאמרים אלו הועלו השערות בנוגע לסיבות לכך:

התפלגות אוכלוסיה- באיטליה אחוז האוכלוסיה המבוגרת גבוה יחסית (23% מעל גיל 65) ומעל לשליש ממקרי ההדבקה התרחשו באנשים מעל גיל 70.

אחוז התמותה מחושב מכמות מקרי התמותה הכלליים באוכלוסיה ולא אך ורק מהנגיף (הגדלת המונה) ומביצוע בדיקות רק על מאושפזים ולא על כלל האוכלוסייה (הקטנת המכנה).

 

העברה/הדבקה

Early dynamics of transmission and control of COVID-19: a mathematical modelling study

התפרסם בLancet Infectious Diseases.

מטרת המחקר הייתה להבין את דינמיקת העברת הנגיף בשלבים מוקדמים של התפשטותו באוכלוסיה ולהבין את יעילותם של פעולות מניעתיות (control measures) על התפשטות הנגיף באיזורי הדבקה חדשים

מודלים מתמטיים הראו ירידה משמעותית של קצב ההדבקה כבר לאחר שבוע של החלת מגבלות התנועה בעיר ווהאן

המודל חוזה כי ברגע שישנם 4 חולים בנגיף או יותר באיזור "נקי" מהנגיף, הסבירות להתפרצות הנגיף באיזור גבוהה מ50%

המודל מסתמך על מידע קליני רב מהשטח (מעיד על חוזקת המודל), ועל כך שהחולים הופכים להיות מדבקים וסימפטומטיים בו זמנית (חולשה של המודל- לאור קיום חולים מדבקים ללא סימפטומים)

 

קליני

Characteristics and Outcomes of 21 Critically Ill Patients With COVID-19 in Washington State

פורסם בJAMA

במאמר זה תוארו 21 חולי שהתקבלו לאשפוז ביחידת טיפול נמרץ.

תיאור הסימפטומים: 48% עם שיעול, 52% עם חום בזמן קבלתם, 95% צילום חזה לא תקין.

71% (15 חולים) נזקקו להנשמה מלאכותית ופתחו כשל נשימתי (ARDS- Acute respiratory distress syndrome).

בעת הפרסום: 7 מטופלים (33%) פיתחו פגיעה לבבית, 11 (52%) נפטרו, השאר עדיין שהו ביחידת טיפול נמרץ.

נקודת חולשה של המאמר- מחקר במרכז אחד על מדגם קטן של חולים.

 

דיאגנוסטיקה

SARS-CoV-2 Viral Load in Upper Respiratory Specimens of Infected Patients

 פורסם בNEJM

המחקר הראה כי העומס הויראלי גבוה יותר בדגימות מהגרון מאשר בדגימות מהאף

נקודת חולשה של המחקר- מדגם קטן (17 נדבקים, 72 דגימות מכל סוג בסך הכל)

Consistent Detection of 2019 Novel Coronavirus in Saliva

פורסם בClinical Infectious Diseases

המחקר הראה כי ב91.7% מהדגימות שנלקחו מנדבקים ידועים יומיים לאחר אשפוזם ניתן היה לזהות את נוכחות הנגיף בדגימות רוק.

נמצא כי לא ניתן לזהות את הנגיף ברוק בנבדקים שבהם הבדיקות המקובלות (משטח גרון) לא הצליחו לזהות אותו (שולל את האפשרות שהבדיקה תאבחן אנשים שאינם חולים כחולים- False positive )

נקודת חולשה של המחקר- מדגם קטן

Share on whatsapp
Share on linkedin
Share on twitter
Share on facebook

נשמח לעמוד לשירותכם

אנא מלאו את פרטיכם להתחלת התהליך: